המעט שאנחנו יכולים לעשות למען החטופים זה להחרים את הטקס הממלכתי

שנה למחדל אוקטובר וטרם התאוששנו, טרם התגברנו. הרע עוד לא מאחורינו. שנה למחדל והמלחמה רק מתרחבת. עשרות אלפים עדיין עקורים מבתיהם ללא צפי לחזרה מלבד הבטחות נבובות ל"ניצחון המוחלט". שנה למחדל ולא הבאנו את 101 ילדינו, אחיותינו ואחינו משבי חמאס. מחר, 7 באוקטובר, כולנו נצטרך להרכין ראש בפני הנופלים ובפני משפחות החטופים, והחטופים עצמם, ולבקש סליחה. סליחה, שאולי לא עשינו מספיק כדי להציל אותם. שלא צעקנו בקול גדול יותר, שלעיתים התעייפנו מההפגנות, שלא באנו מספיק לכיכר החטופים. סליחה, שלא הצלחנו להביא לכך שממשלת ישראל תיקח אחריות ותבקש סליחה. סליחה אישית שלי על שאולי לא כתבתי בצורה נוקבת מספיק.

כרגע אנחנו לכודים בידי ממשלה שיכורת כוח מהצלחות טקטיות, אך בלי תוכנית אסטרטגית ליום שאחרי. שיכרון חושים מחיסול צמרת חיזבאללה, אבל בלי החלטה אופרטיבית מה רוצים להשיג ולאן רוצים להגיע. עד כה, למרות דרישות מהצבא ומשותפים לשעבר בקואליציה ומהציבור - לא התקיים דיון מעמיק ורציני ולא הוכנו תוכניות ליום שאחרי. במקביל, הממשלה ושריה מתנהלים כאילו אין מחר. מחלקים כספים שאינם קשורים למלחמה, מסתובבים בעולם בעוד מילואימניקים נותרים חסרי אונים וחסרי הסעות כשהשרה הממונה מעופפת מהודו להונגריה.

וההתנהלות הזאת מסוכנת ומסכנת. אני שומעת יותר ויותר חששות מהמצב הכלכלי, מכך שעל ההגה הכלכלי מוצב שר עם אידיאולוגיה קיצונית ועם חוסר הבנה בכלכלה. שלמרות ששתי חברות דירוג אשראי מורידות לנו את הדירוג, הוא זחוח. שאחת ההחלטות ההזויות שלו, היתה לפנות ביחד עם רה"מ (ששבוי בידיו) לנגיד בנק ישראל ולדרוש לבטל את שטר 200 השקלים כחלק מהמאבק בהון השחור. הנגיד הזכיר להם שהוא אחראי על שטרות ומטבעות וגלגל אותם מכל המדרגות. ככה לא נאבקים בהון השחור.

הממשלה הרעה הזאת שחוששת להפסיק את המלחמה או להחזיר את החטופים, כי אז לא תהיה מניעה ללכת לבחירות ולהקים ועדת חקירה ממלכתית, צירפה את גדעון סער וחבריו לסיעה. כרגע, זה מתאים לנתניהו, שרוצה להישאר עד 2026, להעביר את חוק הגיוס ולהמשיך לאיים בפיטורי שר הביטחון. חבורת אנשים חסרי בושה, שלאף אחד מהם לא מגיע העם הנפלא הזה שמקריב את בניו על מזבח המגלומניה שלהם.

לכן, מחר לא אצפה בטקס הממלכתי של מירי רגב. לא אוכל לעמוד בעוד האדרה של רה"מ ורעייתו. מאחר שחלק ממשפחות החטופים גם סירבו לשתף פעולה ואסרו שימוש בתמונות יקיריהן, אני איתם. המעט שאנחנו, כולנו, יכולים לעשות למענם, זה להחרים את הטקס.