ככל שיענו אותנו, כן נפרוץ: לא נפסיק להילחם עבורכם

אני דודה של גלי וזיוי ברמן, תאומים אהובים בני 26 שנחטפו מבתיהם בכפר עזה. מאז 7 באוקטובר הסטטוס שלי הוא אחות ודודה. אני משמיעה את קולה השותק מפחד של טליה, אחותי האהובה, ואת קולו השותק של דורון, אביהם. אני זועקת את קולם המושתק של האחיינים האהובים שלי ושל כל הנשמות שנמצאות בידי מפלצות חמאס.

ביום שאספתי את מעט החפצים המפויחים והמחוללים מבתיהם וראיתי את השכונה המושמדת שממנה נחטפו, הבנתי את גודל האסון שפקד אותם, אותנו ואת מדינת ישראל.

בשבוע הבא נציין את יום הולדתם ה־27. שנה שלמה במקום הנורא ביותר עלי אדמות, ודווקא שם הם הופרדו לראשונה בחייהם. בשבת התבשרנו על הוצאתן להורג של שש נשמות. הן הצטרפו ל־21 חטופים שנרצחו או נהרגו. רולטה רוסית. למי עוד יתווספו האותיות ז"ל?

אבל אנחנו, המשפחות, ככל שיענו אותנו - כן נרבה ונפרוץ. העם צריך לנצח את הממשלה, שבכל יום שעובר מבלי להגיע לעסקה מפקירה אותם בפעם השנייה. כבר שבוע אנחנו מובילים אלפים לרחובות ולבתי שרים. לא נרפה ורק נגביר.

גלי וזיוי אהובים שלנו, העם ינצח את הממשלה. לא נפסיק להילחם עבורכם עד שתחזרו לחיקה של אמא. המלחמה שלנו היא על עתידה ועל צביונה של המדינה, על החירות הבסיסית שמגיעה לכם.

עם יקר, אל תנטשו אותם, אל תעזבו אותנו. תמשיכו לסחוף עוד ועוד אנשים למשימה החשובה הזו. אני בטוחה שהם רואים אתכם מפגינים, רואים את השלטים עם פניהם, ולא מוותרים עד שכולם ישוחררו.

גלי וזיוי אהובים, תחזיקו מעמד. אני יודעת שכל כך קשה לכם ואתם רוצים שהסיוט הזה ייגמר. אל תאבדו תקווה, תשרדו. הסוף שלנו יהיה טוב.