השביתה במשק: שימוש פוליטי בטרגדיה לאומית

אם מישהו רוצה הוכחה לשימוש ציני בדמם של החטופים לצרכים פוליטיים יוכל לראות זאת בשביתה הפראית שכפה עלינו יושב ראש ההסתדרות, כביכול על מנת ללחוץ להחזרת החטופים.

אדם שלא שותף בקבינט הביטחוני, ללא נגיעה כלשהי ביחס לצורכי הביטחון הבסיסיים ההכרחיים למדינת ישראל כדי להגן על עצמה, וללא כל ידע ממקור ראשון על מהלכי המשא ומתן סביב סוגיית החזרת החטופים - מחליט על דעת עצמו להשבית את המשק בנושא שהחברה בישראל חלוקה בו.

ארנון בר־דוד שעומד בראש ארגון שמטרתו הגנה על העובד, בחר לנקוט עמדה בנושא שאין לו כל זכות להביע בו עמדה כיושב ראש ההסתדרות. עמדה, שעל פי יותר מחצי העם מסכנת את חיי החטופים, פוגעת בהישגי המלחמה שאלפים נהרגו ונפצעו למענה ומשחקת לידיו של סינוואר שיודע כי מעתה רציחת חטופים היא הדרך לקבל את כל מבוקשו.

אין לי ספק, כדודו של אבינתן אור וחבר בפורום תקווה, כי החזרת החטופים תלויה בריסוק משילותם של חמאס בעזה. לא רק ברמה הצבאית, אלא אף במישור האזרחי. תושבי עזה ובתוכם אלו המחזיקים בחטופים צריכים להכיר בכך שאין יותר חמאס - לא עתה ולא ביום שאחרי, כדי שיבינו שהחזקתם בחטופים אין לה כל תוחלת. או אז, יפתחו בפנינו - בפני צה"ל והשב"כ, אפשרויות חדשות ליצירת קשר עם הגורמים המקומיים המחזיקים בחטופים לשחרורם, כשהתמורה תהפוך מתמורה מדינית משילותית לתמורה מקומית של כסף, הגנה ויציאה מחוץ לעזה.

אכן, ישנה מחלוקת קשה בתוך משפחות החטופים איזו דרך לנקוט מול האתגר. במשך כמעט שנה אני עומד בצוותא בוועדות הכנסת עם בני משפחות חטופים החושבים הפוך מדעתי, ומכבד את דעתם מתוך הכרה כי היא מגיעה מעומק ליבם. אין לי ספק כי עמדותיהן השונות של המשפחות מגיעות מתוך היסוד הקיומי התרבותי שכל אחת מגיעה מהן. יסודות שהפעולות הנגזרות מהן הן לאו דווקא רציונאליות ועומדות במבחן הבחינה המדינית והצבאית.

אולם שונה הדבר כשהמעורבות הופכת להיות פוליטית. מעורבות זו ממשיכה את מעורבותם הגסה של מארגני "מחאת קפלן" המשתמשים עד היום במצוקת החטופים על מנת לקדם את מטרותיהן הפוליטיות.

לכל אלו אנחנו אומרים, הרפו מטבילת ידיכם בדם יקירינו. גם כך לא חסרות לנו התמודדויות אין קץ בדאגה ליקירינו החטופים. את דעותיכם האישיות תביעו כרצונכם, אך אל תנצלו את הכוח שניתן לכם כדי לנסות לכפות את דעתכם שאינה מקובלת לפחות על חצי מהעם.

טוב עשה על כן בית הדין לעבודה, אף שעשה זאת מאוחר מדי, שקבע שהשביתה היא פוליטית ואינה לגיטימית ודרש להפסיק אותה מייד.