ראש הממשלה ויתר על החטופים - אנחנו לא

הגענו לגבול עזה, למקום שהכי קרוב לחטופים שלנו. אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות יותר, נדמה שראש הממשלה ויתר על החטופים ומחפש בכל פעם תירוץ אחר. פעם זה רפיח, פעם זה פילדלפי, פעם זה נצרים, מחר זה יהיה הצבע של הגדר.

הוא אומר שהוא לא מוכן להפוגה תמורת חטופים, אבל נותן כעת הפוגה בלי החטופים. אנחנו מבינים שהוא לא מתכוון, אז אנחנו מגיעים הכי קרוב שיש ליקירינו לזעוק להם שישמעו אותנו שאנחנו לא מוכנים לוותר עליהם.

בטח השובים חוגגים כעת ואומרים להם שראש הממשלה שלהם ויתר עליהם. אז דווקא כעת הם צריכים לדעת ולשמוע שאנחנו לא! אנחנו, יחד עם אלפי אנשים ותומכים, נהיה מוכנים ללכת להוציא אותם משם בעצמנו.

היום (חמישי), כשראינו שאנו כה קרובים לרצועה, לפתע ראינו פתח והלכנו בו, כי מה כבר ניתן לעשות? אנחנו אובדי עצות. המציאות עברה כל גבול, ולכן החלטנו בעצמנו לעבור גבול ולהגיע אליהם.

היו עימנו אלי שתיוי, אביו של עידן שחטוף בעזה, שירה אלבג, אמא של התצפיתנית לירי שנמצאת בשבי חמאס, ועוד הרבה בני משפחות. אצל כולם תחושה דומה של חוסר אונים.

לקח לכוחות הביטחון קצת זמן עד שהגיעו אלינו וביקשו שנעצור, שכן אנו עלולים להיפגע מירי פצמ"רים. מאחר שאנו לא רוצים לסכן את כוחות הביטחון עשינו מה שהתבקשנו, ונסוגנו חזרה.

אבל שלא יהיה ספק: אם לא היו מבקשים מאיתנו - היינו ממשיכים. הסכנה לעצמנו לא מעניינת. בת דודתי כרמל בסכנת חיים יום יומית כבר 329 ימים. אז מה זה בשבילי להסתכן קצת? אני מוכן להתחלף איתה.

יחד איתנו יש אנשים רבים שמוכנים ללכת עד עזה בעצמם כדי לשחרר את החטופים, כך אנחנו מרגישים. אני מאוד מקווה שהמסר עבר שאנחנו עושים הכל בשביל החטופים עבר לא רק אליהם, אלא גם לראש הממשלה. שלא רק אנחנו, אלא כל עם ישראל, רואים בפדיון שבויים ערך קדוש. ואם יקרה לכל אחד מאיתנו משהו דומה חלילה, אז ראש הממשלה לא יחפש תירוצים שלא להציל אותנו, אלא יעשה הכל כדי להחזיר אותנו הביתה בשלום. בטח אם הופקרנו, כמו שקרה ליקירינו ב־7 לאוקטובר.

הלחץ הצבאי שמופעל מצליח להביא הישגים. הכוחות הלוחמים מחרפים את נפשם ברחבי רצועת עזה מעל ומתחת לקרקע. אולם כל בר דעת מבין שלא ניתן להשיב 107 חטופים בדרך הזו. זה כמו לרוקן את האוקיינוס עם כפית - זה לא עובד וזה לוקח ים זמן. ולחטופים אין זמן. הדרך היחידה להחזיר אותם היא לחתום עסקה עכשיו.

תכף נציין את יום השנה לאסון. נתנו שנה לממשלה והיא לא הצליחה עד כה להציל 107 חטופים. אם ביום השנה הם לא יהיו פה איתנו חזרה, כל עם ישראל יסכים שמדובר בכישלון ענק שלה, ושצריכים לתת למישהו אחר לעשות זאת במקומם.

הכותב הוא בן דודה של כרמל גת החטופה ברצועת עזה.