101 נרצחים, 31 חטופים ושליש מהבתים הרוסים: השבת השחורה של קיבוץ בארי

קיבוץ בארי בעוטף עזה הפך לסמל הטרגדיה שפקדה את יישובי הדרום בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר. שעות לפני האסון חגגו חברי הקיבוץ 77 שנים להקמתו - אכלו, שתו ורקדו. איש מהם לא יכול היה לשער את הזוועה שתתרגש עליהם בקרוב.

בבוקר ה-7 באוקטובר חדרו יותר מ-100 מחבלי חמאס לקיבוץ. התוצאה הייתה כואבת: 101 חברי קיבוץ נרצחו באכזריות, 31 נחטפו, מתוכם 11 עדיין מוחזקים בידי החמאס. הקורבן המבוגר ביותר היתה חנה קריצ׳מן בת ה-88, והקורבן הצעיר ביותר - פעוטה בת פחות משנה, מילה כהן ז״ל. בנוסף לאבדן החיים הנורא, שליש מבתי הקיבוץ נחרבו.

מתוך 1,100 חברי הקיבוץ, רק כ-100 ממשיכים להתגורר בו כיום. רובם צעירים בשנות ה-30 לחייהם, זוגות ללא ילדים, וחברים המפעילים את ענפי הדפוס והחקלאות. הבחירה שלהם להישאר ולשקם את הקיבוץ מהווה עדות לרוח האיתנה של הקהילה.

דפוס בארי, שהופעל מחדש על ידי החברים, ממשיך להיות אחד מבתי הדפוס המובילים בישראל. לצד זאת, הקיבוץ ממשיך בעיבוד האדמה, גידול בוטנים, חמניות, גזר ותפוחי אדמה. מחלבת הבוטיק של הקיבוץ, המייצרת גבינות פרימיום, היא עוד סמל להמשכיות ולתקווה.

אך הצלקות עמוקות. גורמי רפואת הנפש מעריכים כי כשליש מחברי הקיבוץ יזדקקו לשיקום נפשי. במקביל, מתבצע שיקום פיזי נרחב של כ-150 בתים ומבני ציבור שנחרבו. חלק מהמבנים יישארו כעדות אילמת לזוועה שהתרחשה.

למרות הכאב העצום, ישנם סימני תקווה. לאחרונה הונחה אבן פינה ל"שכונת השקמים", בה ייבנו 52 בתים חדשים. גילי מולכו, מזכיר הקיבוץ, הביע תקווה: "אנחנו מקווים לחזור ל-100 אחוזי גן עדן ולא נסתפק יותר ב-95 אחוזי גן עדן".

קיבוץ בארי, שבגרעין המייסד שלו היו עולים מעיראק לאחר פרעות הפרהוד, הוא אחד מ-10 אחוז מהקיבוצים השיתופיים שפועלים במסגרת התנועה הקיבוצית. היום, יותר מתמיד, הוא מסמל את כוח הרוח האנושית אל מול הטרגדיה הבלתי נתפסת.

בעוד חברי הקיבוץ מתגוררים זמנית בים המלח ובקיבוץ חצרים, הם מתכננים את שיבתם הביתה. השיקום הפיזי והנפשי יהיה ארוך ומאתגר, אך תושבי בארי מוכיחים כי בחירתם בחיים חזקה מכל טרגדיה.