לאחר מאבק ממושך במחלה קשה: הלכה לעולמה המשוררת והיוצרת ליהי חנוך

המשוררת, הסופרת, התסריטאית והיוצרת ליהי חנוך הלכה היום (שני) לעולמה בגיל 73 לאחר מאבק במחלה קשה. חנוך, אשתו לשעבר של שלום חנוך הותירה אחריה בת, מאיה (תסריטאית ומשוררת בעצמה) ושני נכדים. לבקשתה, לא תתקיים הלוויה. לאורך שנות הקריירה שלה הפיקה חנוך סרטים בהם "ילדים גדולים", "נערה מחפשת כתובת", "החלומות הגדולים של הרחוב העליון", "מננה", "מונולוג של אישה צעירה" ו"אדם צירקוס". עם בעלה לשעבר יצרה גם את הסרט "רומן אמיתי" שעוסק במסע ההופעות של חנוך בימים הראשונים של האינתיפאדה.

ליהי חנוך, תסריטאית-בימאית ומשוררת, נולדה במושבה ראש-פינה ב-1951 כבת בכורה למשפחת עפרון. סבה (מצד אמה), פרופ' גדעון מֶר, היה ממציאי התרופה למלריה אשר ניהל מעבדה לחקר המחלה במושבה. לאחר מות סבה עברה המשפחה לפתח-תקוה. כעבור ארבע שנים החלה לעבוד בטלוויזיה הישראלית: תחילה בתור תחקירנית ולאחר מכן כעוזרת במאי ולבסוף כבמאית בערוץ הראשון. הסרט שהפיקה לערוץ, "אדם צירקוס", מבוסס על תהליך עיבוד הספר "אדם בן כלב" מאת יורם קניוק. במהלך חייה גרה חנוך גם בלונדון ובניו יורק ולאחר ששבה לארץ השתקעה בתל אביב.

חנוך כתבה גם ספרים כמו "בגובה החיטה", "מתוך התנאים", "שירים", "סעיף צ'לו", "רומן בעירום מלא" ואף הספיקה כשנה לפני מותה לכתוב ספר נוסף בשם "כמו פרא, כמו חיה". מקורות ההשראה של שירתה הם שירתם של אבות ישורון ויונה וולך.

חברת הכנסת מרב מיכאלי ספדה: "אדם הולך עם הטון של הסיפור שלו. כל היום הוא מחזיק אותו/ על הידיים. בחוץ מתחלפות עונות השנה ועונות החיים,/ בריות וקירות ולוחות-זמנים חובטים בו מכל עבר, והוא/ מחזיק את הטון של הסיפור שלו על הידיים ומכסה אותו בגוף/ שלא ייפגע". ליהי חנוך היתה משוררת סופרת וצלמת ותסריטאית וכוכבת ובוהמיינית ומהממת מאד מאד מאד. אבדן גדול לתרבות הישראלית, ולאלה שאהבו אותה כל כך. יהי זכרה ברוך".