המוסד הירושלמי שהפך לסמל: להבת האשתנור דולקת ללא הפסקה מ־1967

מאפיית "חבה" הידועה החלה את דרכה ב־1967 עם שחרור העיר, ולא סגרה שעריה מאז. המוסד הפך במהלך השנים לחלק בלתי נפרד מירושלים.

ששון חבה עלה לארץ מעיראק והגיע לירושלים, שם הקים את המאפייה. בתחילה המוצר העיקרי היה מאפה אשתנור ופיתות, עם הזמן נוספו מוצרי מאפה ובהם בגטים, לחמים מיוחדים וכמובן בייגלה ירושלמי.

גדעון חבה ממאפיית "האחים חבה" סיפר ל"ישראל היום" לקראת יום ירושלים על ההיסטוריה המשפחתית: "לסבא שלי היתה מאפייה בעיראק והם היו עושים שם אשתנור. הם ברחו מהפרעות של הפרהוד, הגיעו לירושלים ופתחו מאפייה ראשונה ברחוב אוסישקין בעיר. הכל התחיל מאשתנור. זה מאפה ייחודי שמזוהה עם ירושלים, שעושים אותו על אש גלויה בטאבון. הבצק הוא מקמח מעורב כהה עם לבן, כמעט ללא שמרים. כמו לחם מחמצת. אבא שלי היה הולך וקונה עצים כדי להפעיל את התנור. אחר כך זה התקדם לגז וחשמל. בהמשך פתחנו מאפייה לפיתות על סרט נע, באנו לשוק מחנה יהודה ופתחנו מאפייה גדולה. הכל התפתח תוך כדי תנועה. כיום יש לנו ארבעה סניפים בירושלים. אנחנו ותיקים בעיר, דור רביעי בעסקי הלחם".

ראש עיריית ירושלים, משה ליאון: "עבור הירושלמים האשתנור הוא מסורת וסמל ותיק. לשמחתי, מאפיות ירושלמיות רבות, דוגמת מאפיית "חבה" הוותיקה, מפארות את עירנו בניחוחות נפלאים הבוקעים בעת האפייה מדי בוקר. בימים אלו, כשאנו מציינים 57 שנים לאיחוד ירושלים, אנחנו מתגאים גם במגוון, בשפע ובייחודיות שהקולינריה הירושלמית מציעה, וזו סיבה נוספת להתאהב בעיר שחוברה לה יחדיו".

מאפיית חבה בירושלים פועלת ללא הפסקה משנת 1967. פעמיים בלבד סניפיה של המאפייה עמדו סגורים ביום שישי, היום העמוס ביותר בלקוחות באזור השוק: בספטמבר 1989, עם נפילתו של בן המשפחה רב"ט יוסף חבה ז"ל, ולאחר נפילת אחיינו, סמ"ר נועם חבה ז"ל, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה בפברואר השנה.