אלפים השתתפו במצעד הגאווה והסובלנות בירושלים: לפיד נאם, בן גביר ספג קריאות בוז

כ-6,000 בני אדם צעדו הערב (חמישי) במצעד הגאווה והסובלנות ה- 22 של קהילת הבית הפתוח בעיר שיצא מגן הפעמון, בהובלת בני משפחות חטופים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבעבר היה ממארגני "מצעד הבהמות" שיצא נגד קהילת הלהט"ב ומצעד הגאווה, הגיע למקום וספג קריאות בוז ו"בושה".

"לפני שנתיים היתה לי הזכות להיות ראש הממשלה הראשון שנאם בכנס של הקהילה הגאה.
מדינת ישראל צעדה מאז אחורה ואני כאן להזכיר שהאהבה תנצח וגם הגאווה תנצח", אמר יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד בפני הנוכחים.

"אנחנו לא נאבקים פה רק על זכויות הקהילה אנחנו נאבקים על הזכות להיות עם חופשי בארצנו ואין כזה דבר חופש רק לקבוצה אחת. הממשלה לא מבינה שהם כבר הפסידו. המצעד השנה חשוב מאי פעם, כי פה אנחנו נזכרים שלא רק על חייה של המדינה אנחנו נלחמים אלא גם על השאלה איזו מדינה תהיה פה ומה הערכים שלה. באנטישמיות צריך להלחם, בדיוק כמו שבשנאת להט"בים צריך להלחם. זה בדיוק אותו דבר. לשנוא יהודים ולשנוא להט"בים זה בדיוק אותו דבר. זה לשנוא אנשים לא בגלל משהו שהם עשו, אלא בגלל מה שהם. אני גאה לעמוד פה היום אתכם".

"לבית הישראלי שלנו יש הרבה מה ללמוד מהבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, מהקהילה הגאה בבירה. הגיע הזמן שבבית הישראלי יהיה מקום לכולם ולכולן. גם כשקצת צפוף, וגם כאשר המשאבים מוגבלים", אמר יונתן ולפר, יו״ר הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות. "העתיד שלנו כאן, הוא היכולת להושיב סביב אותו שולחן ימני ושמאלנית, טרנסית ומתנחל, ערביה ומילואימניק. לכולם חייב להיות מקום. כולן ראויות להרגיש בבית. בית שהמחלוקות, אי-ההסכמות והכעסים בו, גם אם הם קשים, הם לשם שמיים ומנוהלים מתוך כבוד. אי אפשר לדבר על תקומת הבית, כל עוד 125 אחים ואחיות שלנו עדיין נמצאים ונמצאות בשבי. אי אפשר לדמיין עתיד טוב יותר עד שהם לא חוזרים. אי אפשר לדמיין עתיד בכלל״.

נילי מדרר, מנכ"לית הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות אמרה: "זו אינה שנה רגילה, ומתוך הייאוש והכאב, דבר מרכזי הלך והתבהר - התרופה לכאב, לעצב ולאובדן - היא הקהילה. מתוך האובדן מצאנו את עצמנו משפיעים ומשנות סדרי עולם, מקימות סלונים שכונתיים, נלחמות לשינוי חוקים בכנסת, מרחיבות את מעני החירום לכל ובכל מה שצריך. בעזרת מאות מתנדבים ומתנדבות הצלחנו בבית הפתוח בירושלים להוביל פרוייקטים ארציים, לקדם שינוי מדיניות, ולהפוך את מוסדות המדינה לצבעוניים יותר. יש לנו כוח רב ועם הכוח מגיעה גם האחריות. כשם שיש לנו את האחריות להיאבק על זכויותנו כקהילה גאה, כך חלה עלינו החובה המוסרית להיאבק עבור שחרור החטופות והחטופים. חירות היא בסיס, תשתית, נקודת המוצא. מירושלים תצא בשורה – אומרות תמיד – אז אסיים בכך שכולי תקווה שזעקת השבת החטופים שנשמעת בבמה זו תוביל לעסקה להשבתן הביתה. שנקודם מדיניות של חירות לכל, שוויון זכויות מלא וביטחון״.

האירוע מתקיים במסלול הצעידה המסורתי, מגן הפעמון לכיוון גן העצמאות - והמארגנים הודיעו כי הקהל יתבקש שלא להשמיע מוזיקה לאורכו. לשלטי ודגלי הגאווה הצטרפו גם דגלים צהובים ודגלי המאבק להחזרת החטופים, ולצועדות ולצועדים חולקו צמידי זיהוי צהובים.

בסוף המצעד בשעה שבע התקיימה עצרת בהנחיית העיתונאית והסטנדאפיסטית שיר ראובן, ובין הנואמים על הבמה המרכזית היו בני משפחות חטופים ועומר אוחנה, שאיבד במלחמה את בן זוגו רס"ן שגיא גולן ז"ל.