הסבים בשבי צריכים להזדקן בכבוד: להשיב לגבולם את גיבורי הקמת המדינה

סבא שלי, עודד ליפשיץ, "חגג" יום הולדת 84 בשבי לאחר יותר מ־200 ימים.

סבא שלי הוא סבא של כולנו, וכמוהו גם עמירם קופר, חיים פרי, אברהם מונדר, יורם מצגר, אלכס דנציג, גדי מוזס ושלמה מנצור - כולם בני יותר מ־75 ושבויים בידי חמאס. הסבים האלו עברו הכל: הם ראו את מדינת ישראל בשפל ובגאות, אלו האנשים שלחמו במלחמות ישראל והיו חלק מתקומתה, וידעו מלחמות רבות ואבידות קשות גם כן. אלו האנשים שמימשו את חזונו של בן־גוריון להפרחת השממה.

הם שהגשימו את הציונות במו ידיהם, החלוצים שעיבדו את האדמה הצחיחה וגרמו לאדמת הטרשים לפרוח ולמדינה לשגשג. ובמקום שינוחו מעבודתם הרבה וייהנו מפירות עמלם - הם יושבים היום 236 ימים בשבי. מי שישבה עם סבי במשך כמה שבועות היא תושבת ניר עוז, שנחטפה גם היא. ביחד הם ניסו לשרוד במציאות לא אפשרית, ללא תרופות ובתנאים מחפירים. למרות ששוחררה אחרי 55 ימים, היא הרגישה שהיתה שם שישה חודשים. בזמן שבי כל יום מרגיש כמו שלושה.

העולם צריך להתגייס

אבל הם, שנמצאים בחושך, במחנק ובחוסר המודעות של מה שקורה בחוץ - מרגישים שהם שם 708 ימים, כמעט שנתיים בתנאים מחרידים!ובזמן הזה עולות כל מיני יוזמות ומושגים כמו עסקה הומניטרית.

על איזו עסקה הומניטרית מדובר? הדבר הכי אנושי והומניטרי שצריך לעשות הוא לשחרר אותם ללא כל תמורה ותנאי. אנשים אחרים בגילם רואים את הנכדים שלהם פורחים וגדלים, ואילו הם נמקים שם בשבי.סבא שלי איש מדהים, איש משפחה אשר ילדיו, נכדיו ונינתו היחידה מחכים לו כבר שמונה חודשים. אני מתפלא על אשר אנו כולנו לא מסתכלים עליהם ומדברים בכבודם, במעשיהם, ומשיבים סבים לגבולם. הם חולים, הם גיבורים, גיבורי מלחמות, גיבורי הקמת המדינה הזו.

יחיא סינוואר - לעולם לא ישכחו את האנשים אשר חטפת! אם סבי לא חוזר, אני אדאג לכך שאף אחד לא ישכח זאת, לא כאן ולא בעזה! סבא־רבא יושב 236 ימים במנהרה בתנאים מחפירים.

איך את, ממשלת ישראל, נותנת לזה להתאפשר, ואיך אתן - כל מדינות העולם המודרני והערבי - לא דאגתן לשחרר אותו? איש שלום, איש זכויות אדם, עיתונאי ואב בית בבית הספר היסודי של האזור. כל העולם כולו צריך לעמוד ולהתגייס ולייצר את כל הלחץ הנדרש כדי להשיב את הסבים ואת כל החטופים לגבולם, לנשותיהם ולחיק משפחותיהם.

מגיע לסבתא יוכקה שלי לקבל את האיש ולישון לצידו, כפי שעשתה במשך 64 שנים.