בולגריה מכירה תודה: חנכה רחוב על שם פרופ' מיכאל בר זוהר - חושף סיפור הצלת יהודי המקום

בטקס מרגש בבולגריה במעמד נשיא המדינה נקרא רחוב על שמו של בר-זוהר שהביא לתודעת הציבור את סיפור ההצלה המופלא של יהודי בולגריה בשואה • בספרו "הרכבות יצאו ריקות" גולל בר-זוהר את הצלת היהודים שבה השתתפה מדינה שלמה: "פעמיים כמעט גורשו יהודי בולגריה למחנות ההשמדה ופעמיים בוריס מלך בולגריה עצר ברגע האחרון את הגירוש הזה, בתמיכת כל הציבור"

נשיא בולגרה רומן ראדב בטקס קריאת רחוב על שמו של פרופ' מיכאל בר זוהר. צילום: יח"צ

בטקס מרגש במעמד נשיא בולגריה וכאלף אורחים, נקרא רחוב במדינה על שמו של העיתונאי, החוקר והפוליטיקאי הישראלי מיכאל בר-זוהר.

הטקס המיוחד, כמו אותות כבוד אחרים שניתנו לבר-זוהר על ידי הבולגרים לאורך השנים, קשור לספרו "הרכבות יצאו ריקות" שכתב החוקר על הצלת יהודי בולגריה במהלך מלחמת העולם השנייה.

"הסיפור מאחורי הפרס קשור לסיפור ההצלה המופלא של יהודי בולגריה, שלא כל כך סופר ושלא היה ידוע ברבים במשך שנים" אמר בר זוהר ל"ישראל היום".

בולגריה. מדינת שלמה התגייסת תחת המלך כדי להציל את היהודים, צילום: גטי אימג'ס

"פעמיים כמעט גורשו יהודי בולגריה למחנות ההשמדה ופעמיים בוריס מלך בולגריה עצר ברגע האחרון את הגירוש הזה. למעשה בגלל תמיכה של הציבור ברחוב, תמיכה של הכנסייה וכן תמיכה רחבה של הרוב הפשיסטי בפרלמנט, נמנע הגירוש וכך ניצלו 50 אלף יהודים, מדובר בהצלת היהודים הגדולה ביותר בשואה וזו גם הצלה שעם שלם השתתף בה", הוא מספר.

סיפור ההצלה המיוחד הזה, לא היה מוכר ולכן כאשר עיתונאי הניו יורק טיימס, עסקו בסיפורי הצלת היהודים באירופה הם הקדישו עמוד חדשות שלם, להצלת רוב יהודי דנמרק על ידי העם הדני ולא הזכירו בכלל את הסיפור הבולגרי.

מיכאל בר זוהר מספר על כך, כי "הייתי מרצה 3 שנים באוניברסיטת אמורי בארה"ב, באחד הימים קיבלתי את הניו יורק טיימס וקראתי את הסיפור על דנמרק. ראיתי שלא מזכירים את הסיפור הבולגרי, כתבתי לעיתון על כך והם חזרו אלי ואמרו שהם לא מכירים את הסיפור, בכל זאת אחרי המכתב שלי הם פרסמו גם על ההצלה הזו, וביום הפרסום החל צונאמי ענקי של מכתבים למערכת, מברקים ופניות של יהודים מכל רחבי העולם שניצלו על ידי הבולגרים. הצונאמי הזה הגיע גם לאוניברסיטה לנשיא ולראש הפקולטה שלי ואז נשיא האוניברסיטה פנה אלי ואמר: למה שלא תכתוב ספר על ההצלה הזו".

פרופ' מיכאל בר זוהר. "ביום הפרסום החל צונאמי ענקי של מכתבים למערכת, מברקים ופניות של יהודים מכל רחבי העולם שניצלו על ידי הבולגרים", צילום: אריק סולטן

הפנייה של נשיא האוניברסיטה הובילה את בר-זוהר לכתוב על סיפור ההצלה המיוחד הזה שבו היה שותף כל העם הבולגרי. "צריך להבין, זו היתה מדינה בעלת ברית מובהקת של היטלר, בוריס מלך בולגריה היה חבר אישי של היטלר והציבור היה עם עמדות פשיסטיות שבוטאו היטב בפרלמנט. גם היה צבא גרמני שהוצב במדינה ולמרות זאת, וגם למרות שהבולגרים חתמו על הסכם עם גרמניה שבו הם מתחייבים לשלוח את היהודים במדינה לפולין, המלך והציבור כולו מנעו את השילוח הזה וההשמדה".

הספר עורר הדים רבים מאד וגם הוביל את הממשל הבולגרי להעניק לפרופ' בר-זוהר אותות כבוד רבים, בהם האות הגבוה ביותר שמעניקה המדינה. אלא שהגאווה הבולגרית לא נעצרה רק באותות והממשל שאירח את מיכאל בר-זוהר לאחרונה, תכנן לערוך לכבודו טקס של קריאת רחוב על שמו.

זוכר חסד לכפר הקטן

"הזמינו אותי לביקור ותכננו להפתיע אותי עם הטקס המרגש אבל זה נודע לי. כשזה נודע לי ביקשתי שהרחוב על שמי לא ייקרא בסופיה הבירה אלא בכפר הקטן והנידח בהרים, גורסקו סליבובו (כיום הוא אזור בתוך עיר בבלקן), שאליו הוברחתי עם אימא ואבא שלי במלחמה. בכפר האיכרים לא ידעו כלל קרוא וכתוב אבל היחס אלינו היה נפלא והחיים שם היו עבורי מאושרים מאד. וכך היה, הזמינו אותי אל הטקס ושם בכפר בהרים במעמד הנשיא ואלף אורחים קראו את הרחוב על שמי" מציין החוקר.

הספר "הרכבות יצאו ריקות", הפך גם לסרט דוקומנטרי שהוקרן באו"ם בפני 80 שגרירים והיה לו הד גדול. "במהלך הסרט היתה התרגשות רבה ואנשים בכו גם",  מספר בר-זוהר ששמח על חלקו בחשיפת סיפור ההצלה המיוחד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר