השרה סטרוק, יש דרך להביע דעה, ברגישות - מילותייך הן כגרזן למשפחות

כבוד השרה סטרוק, לפעמים עדיף לשתוק. שתיקה יפה לחכמים.

כבוד השרה סטרוק, תלמדי מאח שלי אביתר. אח שלי חכם והוא לא מרבה במילים. אח שלי תמיד רגוע, ברגעים הנכונים וברגעים הלא נכונים. אח שלי לא מפחד כלל וכלל.

בשמחת תורה (7.10, אם תרצו) אביתר רק רצה לחגוג עם חברים בפסטיבל "נובה". חייו ניצלו בזכות השלווה שלו. בזמן שכדורי מחבלים שרקו לו ליד האוזניים, כשהוא חסר נשק וכל יכולת להגן על עצמו, הוא בחר לעזור לאחרים לברוח. השלווה שלו שמרה על אחרים בחיים. השלווה שלו אותתה למחבלים שלא לירות בו ולהרוג אותו במקום.

כשאביתר הסתכל חסר פחד בעיניים של אותם מרצחים, האצבע יצאה משמורת ההדק ועברה להידוק האזיקים סביב מפרקי ידיו. "זכינו", המשפחה וכל עם ישראל, לראות אותו חי באותם סרטונים ארורים. שם כבר חזינו בפחד אמיתי בעיניו, תמונה שנצרבה במוחנו לעד.

כבוד השרה סטרוק, דעתך כמובן לגיטימית, ככל הדעות, אך יש דרך להביע את דעתך. מאמין לך שדברייך הוצאו מהקשרם. אבל אין זה משנה - מתבקש ממך להתבטא ברגישות אל מול אנשים שחווים גיהינום עלי אדמות, קל וחומר בתור נבחרת ציבור. עבור אותן 33 משפחות זה עניין של חיים או מוות. עבורן מילותייך כגרזן.

האם שרי ממשלת ישראל חושבים שההצעה המצרית תמנע את מיטוט חמאס? האם הם חושבים שההצעה תמנע את שחרור החטופים, ביניהם אחי? תנו לי להזכיר לכם, השרים: מדיניות נכונה, כזאת שלא מומשה כהלכה בעשורים האחרונים, תמנע טרור. כל עסקה כזו או אחרת לא תשנה זאת.

הכותב הוא אחיו של אביתר דוד, ששבוי בעזה