יו"ר מפעל הפיס אביגדור יצחקי. צילום: גדעון מרקוביץ

יו"ר מפעל הפיס: "ביום השני של המלחמה ירדנו לעוטף, אנחנו מפעל לתועלת הציבור"

אביגדור יצחקי בוועידת המחר של ישראל היום: "מדינת ישראל צריכה לקום ולהיות מאוחדת, אני לא אופטימי בכלל לאור מה שאני רואה - עוסקים בפוליטיקה ולא במהות ובמקום לטפל בעם הזה מטפלים במנדטים''.


יו"ר מפעל הפיס אלוף משנה במיל' אביגדור יצחקי התארח היום (שלישי) בוועידת המחר של "ישראל היום", לא הסתיר את האכזבה שלו מתפקוד הממשלה וסיפר בראיון למוריה קור על ההתייצבות של מפעל הפיס לימין הרשויות בצפון והדרום, עם תחילת מלחמת חרבות ברזל.

יו"ר מפעל הפיס בשיחה עם מוריה קור, צילום: גדעון מרקוביץ

בוועידה שנערכה במרכז הכנסים הבינלאומי באשקלון אמר יצחקי: ''אני בוגר מלחמת יום הכיפורים, הייתי מ"פ טנקים באותה מלחמה עם קרבות קשים מאוד, עם הרבה מזל והרבה נפגעים, כל חיי השתנו מאותו רגע, אתה מסתכל על החיים שונה לגמרי''.

ב-73', סיפר יצחקי, חוסר הוודאות היה בולט ומורכב יותר מאשר ב-7 באוקטובר: "לא ידענו מה קורה בעורף ולא מה קורה בחזית, הכריזו על נעדרים ולא הודיעו למשפחות על נפגעים. קברו את כל הנפגעים בחזית הדרום בקבר זמני בקיבוץ בארי''.

חרבות ברזל, טען יו"ר מפעל הפיס, היא לא מלחמת קיום. "זו מלחמה של כשל מובהק של המערכת כולה, יותר המערכת האזרחית אבל גם הצבאית, ומשום שאתה עובר מלחמה כמו מלחמת יום כיפור, אני גם אלוף משנה במיל' שעשה הרבה מבצעים בחייו, זה נותן לך את החוסן.

''ב-8 באוקטובר הבנתי שאנחנו כמפעל הפיס, שהוא אגב מפעל לתועלת הציבור, של הרשויות המקומיות, בבעלויות הרשויות המקומיות, שהן היו החזית האמיתית של הגורם השלטוני במדינת ישראל אל מול התושבים. ממשלה לא היתה, לא התכוננה, הייתי מנכ''ל משרד רה''מ בחומת מגן והכל היה ברור והיתה תוכנית סדורה, אני לא יודע למה לא היתה הפעם''.

"אנחנו במפעל הפיס כבר ביום השני של המלחמה שכרנו רכב ממוגן ורציתי טנק אבל לא נתנו לי'', סיפר יצחקי השריונר. ''ירדנו לעוטף, ביקרנו את ארבע הרשויות העירוניות ואת ארבע המועצות האזוריות כמובן, את שדרות, אשקלון, נתיבות, אופקים ושער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון, ראיתי את האש בעיניים של כל ראשי הרשויות והם הבינו שהם בבעיה, לא היה לאן לפנות תושבים.

''זה לא בירורקטיה, זה טמטום ובמקום לשפוך כסף במדינה הזו שאנחנו אחת המדינות העשירות בעולם גם ביחס חוב-תוצר וגם במאזן הלאומי שלנו לא פותרים לאנשים את הבעיה של פינוי, הכי פשוט בעולם''.

בתחילת המלחמה, מפעל הפיס יצר קשר עם כל ראשי הרשויות ובדק מה הם הצרכים הדחופים ביותר. כולם אמרו שהקושי הגדול הוא לשכן את התושבים. "שלפנו מהכיס 52 מיליון שקל וחילקנו בין הרשויות לפי צרכיהן כשזה היה רק הפתיחה של העזרה במהלך המלחמה לכל הרשויות המקומיות.

יו"ר מפעל הפיס, צילום: גדעון מרקוביץ

"מאז אנחנו עוסקים הרבה במפונים, בחקלאות, הצענו 800 מלגות לעובדים בחקלאות, אגף התרבות והאומנות שלנו, הטיפול בנוער בסיכון, כי בימים כאלו הכמות צומחת, היום למשל אנחנו עוסקים הרבה בהתמכרויות גם לסמים גם לאלכוהול, מדינת ישראל צריכה לקום ולהיות מאוחדת, אני לא אופטימי בכלל, לאור מה שאני רואה שעוסקים בפוליטיקה ולא במהות ובמקום לטפל בעם הזה מטפלים במנדטים''.

עוד סיפר יצחקי: ''הורדנו סאפים לאילת כדי שלבני הנוער המפונים יהיה מה לעשות במהלך היום, הורדנו אנשי פסיכולוגיה, הקמנו מתחם תרבות למפונים בים המלח, בקיצור כל צורך שהיה צריך ברשויות סייענו להם עד תום. עד היום שמנו קרוב ל-200 מיליון שקל בסך הכל ומי שצריך עדיין בא אלינו ואנחנו מסייעים כי אין להם למי לפנות''.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו