אחי חנן יבלונקה, רק בן 42, אבא לשני ילדים, יצא לבלות בפסטיבל נובה ונחטף מכביש 232. כבר יותר מחצי שנה שהוא בשבי. איזה חג זה? איך אפשר בכלל לחגוג כשיש לנו 133 חטופים.
כבר חצי שנה שאני נמצאת יחד עם משפחות החטופים וזה מטורף. אני מחכה לאחי ולכולם, אני כל כך רוצה לראות אותם. זה מרגיש לי שיש לי עוד אחים שלא יודעים עלי ואני יודעת כל כך הרבה עליהם.
איך אפשר לראות את העצב של אחותי, שמתגעגעת כל כך לחנן שהיה חבר טוב עבורה, איך אפשר לעודד את הוריי שנמצאים בחוסר ודאות מאותה שבת שחורה ועד היום לא יודעים כלום על מצבו.
זו לא סתם תמונה - זה אחי הקטן
יש לנו סבתא בת 96 אשר לא יודעת שיש לה נכד חטוף ומאוד רוצה לראות אותו. אז אני שואלת את עצמי איך שומרים על בריאות הנפש? לי יש בעל ושני ילדים, וגם עליהם עוברת תקופה קשה והם אלו שנמצאים לידי וליד משפחתי. מזל שיש לנו זה את זה.
בתוך כל זה מצאתי שמה שמחזיק אותי הוא המסע שלי בהסברה. כמעט כל יום אני נמצאת מול תלמידים, חברות, אנשי ביטחון ועוד ומספרת להם על חנן.
חייבים להבין: זו לא סתם תמונה - זה אחי הקטן, ובכל יום החוסר רק גדל. הרצון לתת לו חיבוק מתעצם, להגיד לו שאני אוהבת אותו, וכל זה רק מתרחק ומתרחק. אז אני שואלת מתי תחזור, אחי הקטן? אוהבת אותך מאוד, אביבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו