לפי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, היום (שני) הסתיים שלב הגישושים. מערכת הביטחון היתה אמורה להתחיל בגיוס חרדים לצבא, והמדינה היתה צריכה להפסיק תקצוב ישיבות עבור אברכים שלא עולים על מדים. בפועל - לא נראתה היום תנועה ערה מבני ברק לכיוון הבקו"ם, וסטוק המחסניות לא אזל מהמדפים. בהחלט היה שם כעס.
"שלא ייתנו תקציבים", אמר הרב אהרון בצלאל בשעת צהריים חמה במרכז בני ברק. "כמה מאות שקלים לבחור ישיבה, זה מה שמעניין? אם לא היתה תורה המדינה הזו היתה נגמרת, כמו כל הקיבוצים בעוטף עזה. התורה מחזיקה אותנו מכל הכיוונים".
יש בני ישיבות שמתגייסים וגם משלמים בחייהם.
"ורבים מהם מתקלקלים בצבא. אתה יכול להיות ערב שבני יישאר ירא שמיים? ניסינו, פתחנו נח"ל חרדי, ויום אחד הלכנו לבדוק את הנעשה בטיול שהצבא ארגן - ופגשנו שמונה מפקדות. למה? אם היה אפשר לעשות צבא בנפרד לחרדים - ברור שכולם היו מתגייסים, אבל כתוב 'גדול המחטיאו יותר מן ההורגו'. את המשפט הזה תכניס לראש. מי שמחטיא את השני יותר גרוע משהרג אותו".
זה היה כמו לדבר בשפות שונות. מצד אחד ניצב החוק, ומנגד דבר הרב. "אם הרב היה אומר 'מחר תלבש מדים' - הייתי מייד מתגייס", אמר לנו תלמיד הישיבה שלומי מאיר. "הוא מבין הכי טוב את הכתובים. מי שומר עלינו? היושב במרומים. זו נטו העבודה שלו. הרי ראית מה קרה לרחל מאופקים ולבעלה ב־7 באוקטובר. עמדה מולם סיירת של מחבלים, וכדור לא פגע בהם. אפשר אפילו לפזר את הצבא".
אתה לא שומר על עצמך ונועל את הדלת בלילה?
"נועל, בגלל אשתי. מצידי לא צריך, כי בבעיטה אחת אתה יכול לפרק אותה".
"לא רוצה שיכתיבו לי"
מול שלומי אפשר היה למצוא את בניהו דוידי בן ה־27, שלפני שנה החל לעשות שירות לאומי. בניהו סיפר שבשנה שעברה, כשאנשי המחאה היו צועקים "משתמט" - הוא היה שולף את תעודת השירות מהארנק.
"אני עובד עם נוער בסיכון", סיפר. "הייתי בכולל, וחברים אמרו 'תלמד חצי יום וחצי יום תשרת ברווחה'. זה התאים לאורח החיים שלי. אני מכיר את עצמי, אם זה היה היום, בעקבות ההוראות החדשות - בחיים לא הייתי מסכים. אני לא רוצה שיכתיבו לי מה לעשות, והכל בהפגנתיות. ראית השבוע את אנשי המחאה במאה שערים. תאמין לי שאני לא מת על מי שגר שם, אבל לעשות דווקא? זה לא ישיג את המטרה".
בין החרדים לא כולם תלמידים חכמים, ולא כולם מתנדבים.
"אנחנו חיים במדינה שיש לה אמצעים. קחו גוף שיבדוק מי לא לומד - ובשקט תגייסו, לא בצעקות. היה פה צעיר בן 17 שהצעתי למשפחתו לשלוח אותו למכינה קדם־צבאית, שלא יסתובב ויהפוך לעבריין ברחוב. מי שלא לומד - שיתגייס".
"רוצים להפיל את נתניהו"
גם ישראל בן־עמי הוא חרדי שעשה שירות לאומי עם נוער בסיכון, וגם הוא טען שהצעדים האחרונים הם לא התשובה המתאימה. "כמו שאמרו על חמאס שאי אפשר להילחם בו כי מדובר באידיאולוגיה, אז גם פה מדובר בדת", ניסה להסביר. "כבר יותר מ־70 שנה מנסים למצוא פתרון ולא מצליחים, אז מישהו יכול כעת לשנות? אני וחבריי עשינו שירות לאומי, בלי לחכות שאיזה שמאלני מתל אביב יטפח לנו על השכם".
ישראל בן ה־27 נשוי ואב לשלושה. שאלתי אותו מה יקרה אם אחד מילדיו יחליט להתגייס. "אבי היה בסיירת גבעתי, חמי בסיירת גולני, יש לי חבר בדובדבן", סיפר. "כל אחד בתפקידו ובשליחותו. אני לא חושב שעל הדברים האלה צריך לפלג בינינו. גיוס זו בחירה של הילד. אסביר לו את הדרך שבה אני מאמין, וזכותו לבחור".
גם זוהר אוחיון, נשוי ואב לשניים, אמר שבסוף ילדיו הם שיחליטו. "לא אכפה", אמר. "זו אמנם לא דרכי, אבל יהיה לי יותר קל לקבל גיוס לצבא מאשר דברים אחרים".
אוחיון הוא חוזר בתשובה, בן לאב טייס מסוקים. השירות הצבאי היה בסביבתו מילדות, אבל כבר לפני שנים הוא שינה כיוון.
"אני בא מבית ימני, שבו מבינים שעושים כעת הכל כדי להפיל את נתניהו, ואחרי שישלימו את המשימה הגיוס כבר לא יעניין אותם. הרי בדרך הזו הם לא מפחידים את החרדים, ולא יצליחו לגייס אף אחד מהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו