"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

"צאו מהמסעדות, יש שם חטופות": קפיץ המחאה השתחרר הלילה באיילון

נדמה שישראלים רבים יצאו מהשאננות והחלו לפקוד יותר ויותר את מוקדי המחאה • "זו הפעם הראשונה שלי בהפגנות מאז מותו של בני", סיפרה טלי, שבנה נהרג ב-7 באוקטובר, במיגונית ליד קיבוץ רעים • לקראת שבוע מחאות רחב במיוחד

אייל לוי| עם המפגינים בת"א
,עודכן
0השמעה
כשהכל ברתיחה, לאן נגיע? עימותים ברחוב קפלן (ארכיון). צילום: קוקו

נדמה שקפיץ המחאה היה מתוח אצל רבים בחודשים האחרונים, אך הם הקפידו לא לשחררו. 'לא נעים עכשיו', 'בכל זאת מלחמה'. אלף ואחד תירוצים שהורידו את גובה הלהבות למינימום, כעת נדמה שזהו, הפתיל הוצת, המדורה נדלקה והאלפים חזרו אמש להרעיד את היסודות.

בסוף כולנו נעלה באש. הפגנה לוהטת בקפלן,צילום: קוקו

"זו הפעם הראשונה שלי בהפגנות מאז מותו של בני", סיפרה טלי, שבנה נהרג ב-7 באוקטובר, במיגונית ליד קיבוץ רעים. "כבר לא יכולתי יותר להישאר בבית. אני מוכנה שישחררו את רוצחיו ושכל החטופים יחזרו הביתה, אבל הם, בממשלה, במקום לעבוד על עסקה, יוצאים לפגרה. עוד מעט יבקשו שיפרשו בפניהם שטיח אדום. אי אפשר יותר לשתוק, צריך לשתק את המדינה".

מיגונית בצומת רעים (ארכיון),צילום: אורן כהן

ברחוב קפלן בת"א, בקיסריה, בסמוך לבית ראש הממשלה, בכיכר דיזנגוף. לא היה צריך הרבה בכדי להוציא את האנשים מביתם. מספיק היה שתצא הודעה חריפה ממטה החטופים שהם הגיעו לקצה ומהבתים יישפכו עוד ועוד אנשים שיצטרפו לשיירה.

ליד כיכר דיזנגוף פגשתי את יבגניה, שבנה אנדרי קוזלוב נמצא בשבי בעזה. יבגניה מתגוררת בסנט פטרסבורג שברוסיה, אבל מאז אותה שבת שחורה היא כמעט רוב הזמן פה וכעת החליטה שהיא תשוב לביתה רק כשבנה יחזור.

"אני לא אזרחית ישראלית, לא אישה פוליטית וגם לא מכירה את הפוליטיקה הישראלית", יבגניה הודתה. "אני גם לא יודעת על איזה מחירים מדברים בעסקה, אבל אני רואה את כל האנשים שיוצאים לרחוב ומבינה שהם דורשים שיהיה שינוי ועכשיו".

אנדריי הגיע לארץ רק ב-2022, בקושי הספיק לטעום ממנעמי הארץ וכבר נקלע לשערי הגיהינום. צעדתי לצד חברו לדירה אלכס אבלביץ', שתכנן ביחד עם אנדריי חיים לגמרי אחרים. "אני עולה חדש", אנדריי סיפר. "לא יודע אם ראש ממשלה אחר היה פועל בצורה שונה, אבל משוכנע שצריך לעשות הכל בכדי שאנדרי והאחרים יהיו פה איתנו".

הידיעות על המחאה הבוערת החלו להגיע מכל עבר. הצועדים ברחוב דיזנגוף צעקו לעבר מי שעוד היה עסוק בהזמנת המנה הראשונה שיתעורר ויצטרף. "צאו מהמסעדות, יש שם חטופות", הדהדה הקריאה.

איילה יהלומי-לוזון הלכה שם עם שלט ועליו תמונת אחיה אוהד יהלומי, שנמצא בשבי. "כל פעולה שנעשית כדי לצאת לרחובות בכדי להשיב את החטופים היא לגיטימית, אין כאן נכון, או לא", קבעה. "אנחנו לא רוצים להרגיז אף אחד, רק צריך לזכור שהבסיס של החברה הישראלית היה ונשאר ערבות הדדית, ואהבת לרעך כמוך ולא מפקירים פצועים בשטח. זה צריך להיות הקונצנזוס".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר