"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדיניות רישוי הנשק: 45% מהציבור הישראלי חשים שיפור בביטחון האישי

סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא שרוב המשתתפים שמחים במדיניות החדשה, לעומת כרבע שחשים פגיעה בתחושת הביטחון • החוקרות: "התמיכה בהגדלת כמות הנשק מבטאת אי־אמון ביכולת המדינה להגן עלינו"

,עודכן
0השמעה
יותר משליש מהציבור הערבי חש פגיעה ממדיניות הרישוי (אילוסטרציה). צילום: אורן בן חקון

בציבור היהודי חשים שהמדיניות המקילה לחלוקת נשק פרטי משפרת את תחושת הביטחון האישי, לעומת הציבור הערבי - כך עולה מסקר שבדק את תחושות הביטחון האישי לאור מדיניות רישוי הנשק שמוביל השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מאז אוקטובר האחרון.

נתניהו לשאלת "ישראל היום": "צריך להמשיך במדיניות חלוקת הנשק, נשלם על כך מחיר, אלה החיים" // לע"מ

בסקר, שערך בשבוע שעבר מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, השתתפו 578 דוברי עברית ו־159 דוברי ערבית. שיעור גדול של משיבים (45%) בכלל המדגם חשו שיפור בתחושת הביטחון בשל המדיניות החדשה, כרבע דיווחו שהמדיניות המקילה דווקא פוגעת בתחושתם, ו־22% ענו שאין לה כל השפעה עליהם.

בפילוח לפי לאום נמצאו הבדלים ניכרים בין יהודים לערבים: מחצית מהיהודים חשים שהמדיניות המקילה משפרת את תחושת הביטחון האישי, לעומת 19% בלבד מהערבים החשים כך. ככלל, בקרב הערבים 34% טענו כי המדיניות פוגעת בתחושת הביטחון שלהם, אך שיעור גבוה יותר, 36.5%, השיבו שהמדיניות לא השפיעה על תחושתם.

כיתת כוננות. תורמת לתחושת הביטחון האישי בקרב יהודים,צילום: חנן גרינווד

מנגד, פילוח היהודים לפי מחנות פוליטיים מצא פערים גדולים: 64.5% מהימין השיבו כי המדיניות החדשה משפרת את תחושת הביטחון שלהם, לעומת מיעוט בקרב מצביעי המרכז והשמאל (31.5% ו־17.5% בהתאמה). בקרב היהודים שביישוביהם יש כיתת כוננות כמעט שלושה רבעים השיבו שהמהלך תרם לשיפור תחושת הביטחון האישי שלהם.

"חוסר אמון ביכולות המדינה"

ביחס לכיתות הכוננות המשטרתיות, נמצאה אצל היהודים השפעה חיובית על ביטחונם האישי. עם זאת, ניכר רוב ברור בימין ובמרכז (79.5% ו־71% בהתאמה) לעומת השמאל (55%) , ורק שיעור זניח של משיבים בכל המחנות הפוליטיים השיבו שהכיתות פוגעות בביטחונם האישי.

ד"ר יעל ליטמנוביץ ועו"ד מירית שרעבי־לביא, חוקרות במרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון: "הממצאים ממחישים עד כמה עמוקה הפגיעה של אירועי שבעה באוקטובר בתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל. התמיכה בהרחבה משמעותית של כמות הנשק האישי מבטאת במובן מסוים את חוסר האמון ביכולתה של המדינה להגן עלינו, ויש לכך השלכות מרחיקות לכת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר