ניתוק יהיר: החרדים נשארו לבד - והם הביאו זאת על עצמם

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הטילה אמש (רביעי) פצצה. על הממשלה להיערך לגיוס חרדים החל מ-1 לאפריל 2024 והמימון יופסק בהדרגה לישיבות שבהן הלומדים לא יתגייסו - זאת בהיעדר חוק חלופי במקומו של חוק הגיוס שפקע.

החלטה דרמטית שלא נראתה כאן שנים ארוכותבהם מרחו את הזמן שוב ושוב, מצאו פתרונות יצירתיים עוקפי גיוס, ולא הזיזו מילימטר בכל מה שקשור לחובת ההתייצבות של צעירים חרדים בצבא.

למי רע פה?

למרות שמוקדם לקבוע מהי המשמעות המעשית של הכרעת היועמ"שית, מנהיגי הציבור החרדי מצאו עצמם לבד מול עם אדיש במקרה הטוב או כזה שמוחא כפיים בהתלהבות להחלטה.

אנשי הציונות הדתית, שבמשך חמשת החודשים האחרונים הקיזו דמם בסמטאות חאן יונס וג'בלייה, היו המעודדים הגדולים ביותר ביציע להחלטת היועמ"שית. מעולם לא נרשמה הסכמה ואהדה גדולה כל כך בין בהרב-מיארה לסמוטריץ'.

אך יש לומר בכנות: המפלגות החרדיות הביאו זאת על עצמם. בניתוק יהיר של רבים מנבחרי הציבור החרדים מהשטח ומהמלחמה המשתוללת בארץ, הם הנפיקו אמירות כמו "למי רע פה", של גולדקנופף ו"יאללה יאללה", של פינדרוס למשפחות החטופים. אמירות שהן סימבול לתפיסה מנותקת הרבה יותר.

הם ראו את רשימות ה"הותר לפרסום" הבלתי נגמרות, את העדויות המחרידות של החטופים, את החזיתות החמות בצפון, בדרום ובאיו"ש, את קריסת המילואימניקים ומשפחותיהם ומה שהיה להם ולראש הממשלה הכי דחוף הוא לנטרל כל סיכוי לגיוס חרדים.

כשכל עם ישראל במלחמה, מדיר שינה מעיניו, מתרוצץ מהלוויה להלוויה, לא ישן בלילה מפחד מצמית ליקיריו, הציבור החרדי כמעט לא נמצא בתמונה באופן אקטיבי.

יותר מכך, נלחם על זכותו לא להיות חלק מהסיפור הישראלי. על כן, כשהיועמ"שית מגיעה עם "עונש" שמאיים על הדבר החשוב לחרדים ביותר, רוב מוחץ מהציבור אדיש לפחד שלהם, או מברך על כך.