מאמינים שהנהגת העוטף צריכה לנבוע מתוכם ומדגישים - לא ייתכן שיקום ללא החטופים

"עתיד לעוטף" מאמינים שהשינוי צריך להגיע מבפנים:"אין שיקום מבלי להחזיר את החטופים. גם 99% שיקום הוא לא 100% בלעדיהם", כך אמר בפתח הדברים על ידי אנשי "עתיד לעוטף". זוהי התאגדות של תושבי היישובים בעוטף עזה, חלקם אף ניצולי מהטבח ב-7 באוקטובר, שהקימו תנועה אזרחית חדשה, אותה השיקו היום (ראשון) בשדרות לאחר עבודת הכנה של כמה חודשים. מטרת העל של התנועה היא לפעול בריק שעדיין נותר לצד פעולותיהם של ראשי המועצות ושל מנהלת "תקומה" ולעבוד יחד איתם אבל למען עצמם. לדברי חברי התנועה: "לא יחליטו בלעדינו אנחנו כאן, על ידי מנהיגות אותנטית, של תושבים שבאים ואומרים אנחנו חלק בשיקום העוטף".

במפגש התנועה, הציגו מוביליה סקר חדש שנערך בימים האחרונים באמצעות מכון "מדגם", ובו השתתפו יותר מ-500 נשאלים - כולם תושבי עוטף עזה. לפי תוצאותיו 70% מתושבי העוטף מתכוונים לחזור הביתה, 20% מתלבטים, 11% אינם מתכוונים לחזור כלל - מדובר בכמה אלפי תושבים, ולא משפחות בודדות כפי שנהוג לחשוב. 66% ממשפחות עם ילדים השיבו כי ברצונם לחזור לעוטף, לעומת 80% מהמשיבים ממשפחות ללא ילדים.

בפתח דבריהם אמרו מובילי ההתאגדות "עתיד לעוטף" : "אז 12 מיליארד הוקצו, מתוכם 5 מיליארד נעלמו בצינורות. הפעם מיליארד ש"ח הולך לתקורות של מנהלת תקומה. אנחנו הולכים להיפגש עם מנהלת תקומה. אנחנו תנועה אזרחית לא ממומנת, מיפינו את תחומי הליבה ואמרנו: אנחנו נגיד איך אנחנו רוצים לחיות פה. הבנו שיש פה סיפור יותר גדול מהעוטף, שאנחנו צריכים לנהל את זה ולא מישהו מירושלים או ת"א. אנחנו לא רוצים לערער על אף אחד מהדרג הנבחר, באים להיות לעזר. שיקום של העוטף זה שיקום של המדינה".

מובילי התנועה אף הדגישו את רצונם: "אנחנו רוצים שהמנהיגים בעשור הקרוב יהיו מקורסי המנהיגות שלנו, התחלנו לעבוד על תוכנית כמו מנדל עם מכללת ספיר. ככה אנשים מהקיבוצים ידעו לעבוד ביחד. נשים לוביסט מטעמנו בכנסת, נקים מכון מחקר ונעשה כל הזמן סקרים כדי לדעת מה התושבים צריכים, נקים מערך דוברות של כלל תושבי העוטף שיקבעו מה הנרטיב".

לשאלת הובלת עתיד העוטף ב"יום שאחרי" התייחסו חברי התנועה: "שוב הנושא של הנציגות שבאה מבחוץ ומכתיבה עבור אנשי העוטף מה טוב עבורם הוא מעין שיטה שהייתה נהוגה גם לפני השבעה באוקטובר, מעתה והלאה המטרה היא שהדברים ישתנו - חבל ארץ משגשג, אטרקטיבי ובטוח, זאת מטרת העל אבל זה לא מספיק. אנחנו רוצים ביטחון אמיתי. תושבי העוטף לוקחים אחראיות ולא מחכים שמישהו יבוא ויעשה. בדרך כלל מביאים אנשים מבחוץ ונכנסים לוואקום הזה אנשים שלא מהמקום וקובעים לנו מה טוב לנו".

מבין הממצאים אולי הבולט הוא הפער של 20 אחוזים בין תושבי העוטף שמרגישים שהעוטף הוא חלק מהם אבל הם כבר לא בטוחים שירצו לחזור לבתיהם. זאת בדומה ליהודי התפוצות שאולי מרגישים חלק, אבל לא בהכרח רוצים לחיות שוב בישראל, או להתאכזב מהמצב הקיים.

ממצא בולט נוסף הוא לגבי שלושת הסיבות שבגינן יסכימו תושבי העוטף לחזור לבתיהם. 69% מהנשאלים הזכירו את סוגיית הביטחון כסיבת החזרה הראשונה בעבורם, אחרים התייחסו למסגרות החינוכיות ולקהילתיות. מיטוט חמאס, אחד מיעדי המלחמה, גרף רק 12% מהקולות בשאלה מהם שלושת הסיבות שלאורן יסכימו התושבים לחזור. חברי תנועת "עתיד לעוטף" סיכמו: "אנשים מבחוץ, שלא גרים פה לא מבינים את המשמעות של לגור פה".