"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מאמינים שהנהגת העוטף צריכה לנבוע מתוכם ומדגישים - לא ייתכן שיקום ללא החטופים

תנועת "עתיד לעוטף" חשפה בכנס שערכה את הרחשים הצפים בקרב התושבים שספגו את טבח 7 באוקטובר: 70% מתוכם מעוניינים לחזור לבתיהם, וכשנשאלו מהן שלוש הסיבות שבגינן ירצו לשוב הבייתה סוגיית הביטחון זכתה ל-69% מהקולות • מובילי ההתאגדות אמרו בכנס: "תושבי העוטף לוקחים אחראיות ולא מחכים שמישהו יבוא ויעשה"

,עודכן
0השמעה

עדויות מהזוועה: תושבי עוטף עזה מספרים על רגעי האימה // יוני ריקנר

"עתיד לעוטף" מאמינים שהשינוי צריך להגיע מבפנים:"אין שיקום מבלי להחזיר את החטופים. גם 99% שיקום הוא לא 100% בלעדיהם", כך אמר בפתח הדברים על ידי אנשי "עתיד לעוטף". זוהי התאגדות של תושבי היישובים בעוטף עזה, חלקם אף ניצולי מהטבח ב-7 באוקטובר, שהקימו תנועה אזרחית חדשה, אותה השיקו היום (ראשון) בשדרות לאחר עבודת הכנה של כמה חודשים. מטרת העל של התנועה היא לפעול בריק שעדיין נותר לצד פעולותיהם של ראשי המועצות ושל מנהלת "תקומה" ולעבוד יחד איתם אבל למען עצמם. לדברי חברי התנועה: "לא יחליטו בלעדינו אנחנו כאן, על ידי מנהיגות אותנטית, של תושבים שבאים ואומרים אנחנו חלק בשיקום העוטף".

במפגש התנועה, הציגו מוביליה סקר חדש שנערך בימים האחרונים באמצעות מכון "מדגם", ובו השתתפו יותר מ-500 נשאלים - כולם תושבי עוטף עזה. לפי תוצאותיו 70% מתושבי העוטף מתכוונים לחזור הביתה, 20% מתלבטים, 11% אינם מתכוונים לחזור כלל - מדובר בכמה אלפי תושבים, ולא משפחות בודדות כפי שנהוג לחשוב. 66% ממשפחות עם ילדים השיבו כי ברצונם לחזור לעוטף, לעומת 80% מהמשיבים ממשפחות ללא ילדים.

תשובת תושבי העוטף האם ישובו לתביהם לפי הסקר שנערך ע"י תנועת "עתיד לעוטף",צילום: ללא

בפתח דבריהם אמרו מובילי ההתאגדות "עתיד לעוטף" : "אז 12 מיליארד הוקצו, מתוכם 5 מיליארד נעלמו בצינורות. הפעם מיליארד ש"ח הולך לתקורות של מנהלת תקומה. אנחנו הולכים להיפגש עם מנהלת תקומה. אנחנו תנועה אזרחית לא ממומנת, מיפינו את תחומי הליבה ואמרנו: אנחנו נגיד איך אנחנו רוצים לחיות פה. הבנו שיש פה סיפור יותר גדול מהעוטף, שאנחנו צריכים לנהל את זה ולא מישהו מירושלים או ת"א. אנחנו לא רוצים לערער על אף אחד מהדרג הנבחר, באים להיות לעזר. שיקום של העוטף זה שיקום של המדינה".

מובילי התנועה אף הדגישו את רצונם: "אנחנו רוצים שהמנהיגים בעשור הקרוב יהיו מקורסי המנהיגות שלנו, התחלנו לעבוד על תוכנית כמו מנדל עם מכללת ספיר. ככה אנשים מהקיבוצים ידעו לעבוד ביחד. נשים לוביסט מטעמנו בכנסת, נקים מכון מחקר ונעשה כל הזמן סקרים כדי לדעת מה התושבים צריכים, נקים מערך דוברות של כלל תושבי העוטף שיקבעו מה הנרטיב".

דגל ישראל ליד בית שרוף בבארי,צילום: אורן בן חקון

לשאלת הובלת עתיד העוטף ב"יום שאחרי" התייחסו חברי התנועה: "שוב הנושא של הנציגות שבאה מבחוץ ומכתיבה עבור אנשי העוטף מה טוב עבורם הוא מעין שיטה שהייתה נהוגה גם לפני השבעה באוקטובר, מעתה והלאה המטרה היא שהדברים ישתנו - חבל ארץ משגשג, אטרקטיבי ובטוח, זאת מטרת העל אבל זה לא מספיק. אנחנו רוצים ביטחון אמיתי. תושבי העוטף לוקחים אחראיות ולא מחכים שמישהו יבוא ויעשה. בדרך כלל מביאים אנשים מבחוץ ונכנסים לוואקום הזה אנשים שלא מהמקום וקובעים לנו מה טוב לנו".

מבין הממצאים אולי הבולט הוא הפער של 20 אחוזים בין תושבי העוטף שמרגישים שהעוטף הוא חלק מהם אבל הם כבר לא בטוחים שירצו לחזור לבתיהם. זאת בדומה ליהודי התפוצות שאולי מרגישים חלק, אבל לא בהכרח רוצים לחיות שוב בישראל, או להתאכזב מהמצב הקיים.

תושבי העוטף נשאלו מהן שלוש הסיבות שבגינן יסכימו לשוב לבתיהם,צילום: משה שי

ממצא בולט נוסף הוא לגבי שלושת הסיבות שבגינן יסכימו תושבי העוטף לחזור לבתיהם. 69% מהנשאלים הזכירו את סוגיית הביטחון כסיבת החזרה הראשונה בעבורם, אחרים התייחסו למסגרות החינוכיות ולקהילתיות. מיטוט חמאס, אחד מיעדי המלחמה, גרף רק 12% מהקולות בשאלה מהם שלושת הסיבות שלאורן יסכימו התושבים לחזור. חברי תנועת "עתיד לעוטף" סיכמו: "אנשים מבחוץ, שלא גרים פה לא מבינים את המשמעות של לגור פה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר