אחיו של אלון שמריז ז"ל מול הכנסת: "הממשלה חטפה את עם ישראל"

מאות אנשים התאספו הערב (רביעי) במאהל משפחות הנרצחים והחטופים מול הכנסת בירושלים, באירוע תמיכה במשפחות החטופים. יונתן שמריז, אחיו של אלון ז"ל שנחטף לעזה ונורה בשוגג על ידי צה״ל, נאם: ״159 ימים מאז אותו יום נורא, יום שבו נגמרו לנו החיים שהכרנו. 159 יום והם עדיין שם".

"משפחות החטופים, לא מזמן הייתי חלק מכם, חלק ממציאות בלתי נתפסת של חוסר אונים", המשיךמיונתן. "רצון לשרוף הכל, לצרוח לשמיים. לחשוב מה עובר עליהם שם ומה עובר עליכם פה, זה מייסר. המאבק להשבת החטופים היא לא משימה לאומית לצערי. הממשלה הנוכחית לא עושה הכל כדי להחזיר את יקיריכם. החטופים, לא נעים להגיד, מהווים נטל על הממשלה הזו. הממשלה הזו חטפה אתכם גם, הממשלה חטפה את עם ישראל. הממשלה מנצלת את השבר העמוק שיש בעם, כדי שלא נתקומם. הממשלה מנצלת את הצער והטראומה שחווינו, כדי לשמר את כוחה".

"מי אשם בזה שהם נחטפו למנהרה? ומי אשם בזה שהם עדיין שם? התשובה לצערי היא ברורה. אותם אנשים שהיו אחראים על הביטחון שלנו עושים את המינימום הנדרש בשביל להחזיר אותם".

יוסף אבי יאיר אנגל, סבו של אופיר אנגל שנחטף בידי חמאס מקיבוץ בארי והוחזר בעסקה: ״בשעה 12:22 בצהריים הגיעה הידיעה האחרונה מאופיר. עוברים ימים ואף אחד לא מתקשר לעדכן. חוסר אונים מוחלט. בניסיון להיעזר בהיסטוריה המשפחתית, תוך 5 ימים אופיר הפך להיות אזרח הולנדי. מאותו רגע ממשלת הולנד, מראש הממשלה מר רוטה דרך שרשרת השרים שלו, נכנסה לפעילות אינטנסיבית לשחרורו של אופיר ויתר החטופים. מאידך, מנציגי ממשלת ישראל לא שמענו מאומה עד עצם היום הזה".

"לצערי, אני מרגיש צורך לפקוד מדי יום שני את הכנסת, לזעוק בוועדות שונות את זעקת המשפחות החוששות לגורל יקיריהן", המשיך. "שם, בכנסת, אני שומע מפי החברים את המילה ניצחון או ניצחון מוחלט. כמה הזוי, על איזה ניצחון מדובר אחרי שואת ה-7 באוקטובר. ובמקביל, כבר חמישה חודשים שמתנהלת מלחמה בצפון. מאז תום מלחמת הקוממיות לא פונה ישוב יהודי או ערבי כתוצאה ממלחמה. פינוי הישובים בגליל הוא מעשה אנטי ציוני מהמעלה הראשונה, שכולו באשמת ממשלת הימין ברשותו של ביבי, שמעל 10 שנים אפשר לחזבאללה לבנות מערך שמסכן את המדינה. אוי לבושה״.

אלעד אור, אחיו של דרור אור שנחטף מביתו מבארי בידי חמאס לעזה: ״אני אלעד אור. אח של דרור. דוד של נעם, עלמה וליאם. מאז ה-7 באוקטובר היום בו הפכנו מאנשים ל'בני משפחות', לנציגים כואבים ושבורים של אסון גדול מאיתנו, נראה כאילו בכל במה מחכים מאיתנו לבשורות, לחדשות, להודעות שאולי יתנו תקווה ומידע חדש על המציאות הבלתי נתפסת. והאמת העצובה היא שאין לי הערב שום בשורה כזאת.

"כבר מעל 100 ימים בהם הממשלה שלנו לא בוחרת בחיים. הממשלה לא עושה הכל, כדי שאני אחבק את דרור, כדי שעלמה, השורדת והגיבורה תוכל לחיות עם הורה אחד לפחות. כבר 100 ימים שראש הממשלה נתניהו, יחד עם כל הממשלה שנמצאת כאן מאחורינו, בוחרים להסתבך בבוץ העזתי, מחפשים נקמות רעילות וניצחון מדומיין, ואני כבר לא מאמין, ורואה רק סחבת מתישה של שקרים, אהבת מלחמה וחוסר יוזמה".

"בשבועות האחרונים ראינו שדווקא יש לקואליציה כוח להילחם על מה שבאמת חשוב לה", המשיך. "שהוא לא החיים של דרור ושאר החטופים. הם מפצלים מפלגות, כורתים בריתות, מקדמים את עצמם. הסולידריות האנושית שאתם מפגינים כאן היא התשובה הרמה ביותר לחידלון ולריפיון. אתם עוזרים לנו לא להיות בייאוש הזה לבד. תמשיכו לבוא בבקשה. תמשיכו לזעוק איתנו, כי המצב נורא, וכי החטופים הופקרו לסכנת חיים ארוכה ומתישה כל כך״.