מיעוט נשים, בזבוזי ענק, הפסדים צורמים וניצחונות מפתיעים: כל הנתונים המעניינים מאחורי הבחירות לרשויות המקומיות

הבחירות לרשויות המקומיות, למעט ביישובי העוטף וישובי הגדר בצפון, הסתיימו אתמול (ראשון) באופן סופי, אחרי שנגמר הסיבוב השני בערים בהן לא היתה הכרעה בסיבוב הראשון.

בדקנו במה מערכת הבחירות הזו הייתה שונה, מה ייחד אותה ומה בלט בה. חשוב לציין כי מדובר בנתונים בקירוב לא פעם, וזאת עקב ריבוי הנתונים שנמסרו סביב הבחירות האלו.

רמת עניין נמוכה

בתחילת הדברים, יש לציין כי אחוז ההצבעה של הציבור במערכת הזו היה נמוך משמעותית מזה שהיה בבחירות ב2018. אם בשנת 2018 כ-60 אחוז מהמצביעים הלכו להצביע, הפעם נרשמה ירידה דרמטית בשיעור המצביעים, כשהוא עמד על 53.7 אחוז בלבד.

בהקשר לכך, חשוב לציין כי על פי נתונים מחקריים, שיעור ההצבעה במערכת הבחירות קטן יותר ככל שמדובר ברשות עירונית גדולה יותר. כמו כן, שיעור ההצבעה הממוצע במגזר החרדי עומד על 75 אחוז ובמגזר הערבי שיעור ההצבעה עומד על כ-84 אחוז, קרי במגזרים אלו יש עניין גבוה מאד בבחירות המקומיות. עם זאת, חשוב לציין שבערים המעורבות שיעור ההצבעה של המגזר הערבי נמוך יותר משמעותית, בפער של לפחות 20 אחוז.

אחוזי ההצבעה הגבוהים והנמוכים ביותר 

למרות חוסר העניין הציבורי בבחירות לרשויות המקומיות, ישנם מקומות בהם בחירות אלו זכו לעניין רב ולאחוזי הצבעה חריגים. מקומות כאלו הם עין מאהל, סאג'ור, ירכא ובועיינה-נוג'ידאת, ששיעור ההצבעה בהם נע בין 93-94 אחוז. אחוז ההצבעה הגבוה הזה חריג אפילו ביחס למגזר הערבי.

מנגד, אחוזי הצבעה נמוכים מאד במועצה האזורית מטה אשר, שחלק מיישוביה פונו. אחוז ההצבעה במועצה עמד על 16.9%, אחוז נמוך נרשם גם במ.א. עמק הירדן - 30.3%, כשהעיר הגדולה ביותר בישראל ירושלים, גם מפתיעה לרעה, עם אחוז נמוך של33.7% מצביעים.

תחלופת ראשי רשויות

הבחירות לרשויות המקומיות מתאפיינות בתחלופה של כ-50 אחוז בראשי הרשות. אלא שלראש עיר מכהן סיכויי ההצלחה גבוהים יחסית של בין 66% ל-74% לזכות בניצחון לאורך מערכות הבחירות לרשות לאורך השנים. למרות זאת, עדיין בבחירות האחרונות הפסידו בערים מרכזיות ראשים מכהנים משמעותיים למתמודדים מולם.

דוגמאות להפסדים כאלו הן למשל ההפסד החריף של ראש עיריית חיפה עינת קליש רותם, שבמקומה תפס את השלטון ראש העיר לשעבר יונה יהב. בבית שמש, הפסידה ראשת העיר המכהנת עליזה בלוך בסיבוב שני לשמואל גרינברג. בקריית מוצקין הפסיד ראש העיר חיים צורי, שכיהן כראש העיר כשלושה עשורים, כשמחליפו יהיה ציקי אבישר. בצפת הפסיד שוקי אוחנה ליוסי קקון, וגם בחולון הפסיד ראש העיר המכהן זה שלושה עשורים מוטי ששון לשי קינן.

מבוגרים ופעילים

הבחירות האחרונות מצאו מספר ראשי עיר שהינם כבני 80 ובכל זאת ממשיכים לתפקד ולהצליח כמו ראשי רשויות צעירים. ראשים אלו הם יונה יהב בחיפה, רון חולדאי בתל אביב ואילן שדה במוא"ז מנשה. מתמודדת נוספת שלא זכתה אך שנתנה קרב משמעותי כנגד ראש העיר המכהן היא טלי ארגמן בת ה-74, שהתמודדה על ראשות גבעתיים.

הצעיר ביותר

הבחירות לרשויות לא רק זכו השנה לראשי עיר מבוגרים, אלא גם לראש רשות צעיר. מדובר בראש המועצה המקומית קצרין ברמת הגולן, יהודה דואה, שהוא בן 31 בלבד.

נצחונות ענק

בחלק מהרשויות בישראל זכה ראש העיר המכהן בניצחון ענק במיוחד, שהותיר אבק לשאר המתמודדים. לדוגמה, בירושלים ראש העיר משה ליאון קיבל 81.5 אחוז מהקולות, חיים ביבס במודיעין קיבל 91.8%, רוביק דנילוביץ בבאר שבע זכה ל-98 אחוזי תמיכה, רמי גרינברג ראש עיריית פתח תקווה עם 87.1 אחוז, ראש העיר נוף הגליל רונן פלוט זכה ב98.7% מהקולות, וראש העיר קריית ביאליק אלי דוקורסקי זכה ב92.2%.

מקפצה לכנסת

מעבר ליוקרה של עמידה בראש רשות מקומית, מתברר כי כהונה כזו מהווה לא פעם גם מקפצה לכהונה בכנסת ולהיות חלק מהשלטון המרכזי. כיום, אחרי בחירות 2022, 39 מחברי הכנסת כיהנו קודם ברשות מקומית. מדובר על כ-32 אחוז מחברי הכנסת שראשות העיר היוותה עבורם מקפצה הלאה.

מעניין לציין כי ברוב הכנסות, למעט זו של 2019, אז היו 28 חברי כנסת בלבד, כ-30 חברי כנסת ומעלה בכל כנסת מגיעים מהרשויות המקומיות. שתי המפלגות שבהן יש דומיננטיות חזקה ביותר לנציגים מהשלטון המקומי לאורך השנים הן המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה. לכמעט מחצית מחברי הכנסת שייצגו את המפלגות האלה יש רקע בשלטון המקומי.

מיעוט נשים

תוצאות מערכת הבחירות הנוכחית לרשויות המקומיות מלמדות כי בישראל עדיין מעט מאד נשים זוכות לאמון ככאלו שיכולות להוביל רשות מקומית. העובדה הזו מתבטאת בכך שרק 14 נשים ניצחו ויכהנו בראש יישובים עם סיום מערכת הבחירות, מספר זהה לראשות הרשויות המקומיות שזכו בבחירות במערכת הבחירות הקודמת של 2018.

נקודת האור היחידה, שמגדילה את מספר הנשים, היא הניצחון המובטח של חברת הכנסת לשעבר נירה שפק, שהפכה למועמדת היחידה במועצה אזורית שער הנגב, זאת למרבה הצער אחרי שראש המועצה הקודם, אופיר לייבשטין, שהיה אמור להתמודד בבחירות, נרצח באירועי שבעה באוקטובר.

בסיכומו של דבר, 9 נשים יכהנו בראש רשויות מקומיות, ושש במועצות אזוריות. כמו כן, שבע מהמועמדות נבחרו להמשיך לקדנציה נוספת ושבע מהמועמדות נבחרו לראשונה.

בזבוזי ענק

יום החופש שניתן לציבור בכל הנוגע לבחירות לרשויות המקומיות מתבטא גם בשהות נרחבת של הציבור בקניונים ברחבי המדינה ובהוצאות אשראי חריגות. בסך הכל, ביום הבחירות הראשון (לפני הסיבוב השני), הוצאות האשראי של הציבור הגיעו לסכום של יותר מ-1.577 מיליארד שקלים. ההוצאות האלו היו גבוהות משמעותית מההוצאות שהוציא הציבור ביום הבחירות לכנסת שנערך בנובמבר 2022.

למעשה, הפעם הציבור הוציא סכום שעולה ב-24 אחוז לסכום ההוצאות אז. ביום הבחירות המוניציפליות ב-2018 הוציא הציבור סכום של 839.766 מיליון שקלים. מבחינת הענפים השונים בהם נרשמה הוצאה משמעותית ביום הבחירות האחרון, נמצאים בתי הקפה רשתות המזון והמסעדות בראש הרשימה, עם הוצאות בהיקף של כ340 מיליון שקלים.

גם תחום הביגוד וההנעלה זכה להוצאות גדולות של 126.03 מיליון שקלים, וגם רשתות החשמל והאלקטרוניקה הרוויחו בצורה נאה עם הוצאות של 106.13 מיליון שקלים.