גם אם נעשה באיחור, ההחלטה לסייע לחטופים בתשלומי חובותיהם - ראויה

עד היום בחצות יוכל הציבור להגיב על טיוטת חוק ממשלתית, שפורסמה באתר החקיקה הממשלתי ביום חמישי האחרון, וקובעת שחטופים זכאים לתשלום חלף שכרם. וכך נכתב בהצעת החוק: "לנוכח הימשכות תקופת החטיפה, עלה הצורך במילוי צרכיו הכלכליים השוטפים של החטוף, בהיעדר יכולת השתכרות בתקופת החטיפה ולנוכח הוצאותיו השוטפות וההתחייבויות שנטל לפני החטיפה, והדברים אמורים ביתר־שאת עם פקיעת ההארכה בדין של דחיית המועד לתשלום ההוצאות השונות". הכוונה, מן הסתם, למועדי תשלומי משכנתא ותשלומים נוספים, שנדחו עד ל־29 בפברואר.

על פי ההחלטה, הזכאות לתגמול תחושב בהתאם לממוצע ההכנסות המדווחות לביטוח הלאומי בשלושת החודשים שקדמו למועד החטיפה. "התגמול המינימלי לחודש לחטוף לא יפחת משיעורו של התגמול המינימלי בתקופת טיפול רפואי לנפגע איבה", נקבע בתזכיר, וכן ש"הזכאות לתגמול תהא לחטוף בגיל העבודה, לתקופת ביניים או חלילה עד למועד ההכרזה כחלל".

142 ימים חלפו מאז שיותר מ־200 אזרחי ישראל נחטפו מבתיהם על ידי מחבלי חמאס. 134 מהם עדיין בשבי חמאס. חלקם כבר אינם בין החיים, תזכיר החוק הזה כבר לא יחול עליהם.

חבל שרק עכשיו נזכרו לעגן - תחילה בהוראת שעה במסגרת חוק הביטוח הלאומי, ולאחר מכן בחקיקה ראשית - את זכויות החטופים, שנחטפו בגלל מחדלי הממשלה והצבא. אגב, התגמול יחושב מ־7 באוקטובר לפרק זמן של שנה אחת - לא כולל את בני המשפחה, שיצטרפו למשפחה הגדולה של נפגעי פעולות איבה, שזכויותיהם מעוגנות בחקיקה.

ההחלטה לסייע לחטופים בתשלומי חובותיהם ראויה ובמקומה, גם אם הצדק נעשה מאוחר. מנגד, במדינה כמו שלנו ומניסיון העבר, ברגע שמחליטים לשלם - לא ממש מתאמצים לשנות את המצב.

רוצה לומר, שההנהגה תאמר לעצמה – לפחות אנחנו עוזרים להם לשלם חובות, אז עוד חודש או חודשיים בשבי, לא נורא. העיקר שהחובות מכוסים. זה מצטרף לכך שכאמור, התגמול יהיה לשנה ועד 7 באוקטובר 2024.

טוב תעשה המדינה אם תעשה כל שביכולתה, ויותר מכך, להביא להצלחת שיחות פריז. לאחר דבריו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שקבע שהחזרת החטופים היא לא הנושא הכי חשוב בעולם, טוב יעשה ראש הממשלה אם יוכיח ההפך. כי בלי השבת החטופים אין ולא יהיה ניצחון במלחמה הזאת, שקורבנותיה כה רבים.

שליחת ראש המוסד, דדי ברנע, לשיחות בפריז היא הצעד הנכון בכיוון. אם גם נכונות הידיעות שניתן לו חבל ארוך יותר מהפעמים הקודמות, שאכן ישראל הגמישה את עמדותיה ושפניה להסדר ולא למריחת זמן - יש מצב שייתכן כי תזכיר החוק לא יחול על אותם חטופים, שיוחזרו במסגרת ההסכם שיושג.

יש להניח שהחטופים שיחזרו, ישמחו לחזור לחייהם הקודמים ואפילו לשלם את חובותיהם בעצמם, ברגע שיתאוששו ויוודאו שהעסקים שלהם קיימים ושמקומות העבודה שלהם שמרו להם את מקומם.