יותר מארבעה חודשים אחרי 7 באוקטובר, נראה כי האמון שרוחש הציבור הישראלי לשירות הציבורי ולממשלה נמצא בשפל חסר תקדים.
סקר שערך מכון "תכלית" למדיניות ישראלית, במסגרת תוכנית "חותם - לחיזוק השירות הציבורי בישראל", בראשות אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, מעלה ש־90% מהציבור סבורים כי משרדי הממשלה לא היו ערוכים לתפקד במצב מלחמה, כלומר נתפסו לא מוכנים. רק 9% סברו שהמשרדים היו ערוכים למלחמה.
אנשי קיבוץ בארי בבית מלון בים המלח // צילום: יוני ריקנר
על פי הסקר, כ־90% מהציבור סבורים שיש לצמצם את מספר משרדי הממשלה. גישה זו זוכה לתמיכה גורפת במחנות הפוליטיים השונים, כשמקרב מצביעי הימין, למשל, 82% מסכימים שנדרש צמצום.
הסקר מעלה עוד כי 86% מהציבור סבורים שמספר משרדי הממשלה מבוסס על צורך פוליטי ולא על שיקולים מקצועיים. טענה זו מקבלת תמיכה מ־77% ממצביעי הימין. ועוד: כ־50% מהציבור, בכלל המחנות הפוליטיים, השיבו שישקלו אם להצביע עבור גורם פוליטי מסוים - בהתבסס על איכות השירות של משרד ממשלתי שעליו הוא מופקד.
בעד מינויים מקצועיים
סקר מכון תכלית, שנערך באמצעות ipanel, בהשתתפות 503 נשאלים (טעות הדגימה: 3.4%), ביקש לגלות מה חושב הציבור על התנהלות המוסדות ומשרדי הממשלה מפרוץ המלחמה. הממצאים מגלים שלדעת רוב האוכלוסייה משרדי הממשלה התקשו לעמוד בקצב האירועים ולספק פתרונות יעילים.
בהקשר זה זוכרים רבים את הכאוס והבלבול הגדול ששררו ביום הטבח ובימים שבאו אחריו: למשפחות הנעדרים לא היה למי לפנות לקבלת מידע, תהליך זיהוי הגופות היה מייסר ומייגע, וגם הליך פינוי המשפחות מהיישובים לקה בפגמים.
בצל המלחמה הוקמו גופים חדשים ומינהלות, דוגמת מינהלת החטופים שבראשה הוצב גל הירש, וכן מונה פרויקטור אזרחי לשיקום העורף, טל בסכס, שסיים בינתיים את תפקידו. גם חלק ממשרדי הממשלה מחפשים מנכ"ל חדש.
כהן: "הוואקום שנוצר בעקבות אירועי 7 באוקטובר המחיש את ההשפעה העמוקה שיש לצורך של האזרחים בשירות ציבורי חזק בשעת חירום. זה היה נוכח גם לפני המלחמה, ועדיין משפיע על חיי היומיום של כולנו"
סקר מכון תכלית בחן בהקשר זה את התפיסות בנוגע למינויים מקצועיים של אנשי אמון בשירות הציבורי. הממצאים שהתגלו אינם מעודדים: 65% מהנשאלים השיבו כי הם סבורים שמשרתי הציבור נבחרים על בסיס קשרים פוליטיים. 64% טענו כי מינוי של אנשי אמון של שרים לעמדות מפתח בשירות הציבורי פוגע בשירות ומחליש אותו.
רק 11% תומכים במינוי אנשי אמון. לעומתם, 47% מתנגדים וסבורים כי אופן המינוי צריך להיות מקצועי בלבד. 59% ממשיבי הסקר תומכים אמנם במינוי אנשי אמון לעמדות מפתח – אבל רק בתנאי שיש להם הכישורים המקצועיים לתפקיד. משמעות הממצאים: הציבור הישראלי מסתייג ממינויים שמבוססים על שיקולים פוליטיים, ודורש שהמינויים יעמדו באמות מידה מקצועיות.
האם שומרי הסף מסייעים לממשלה או מפריעים לה? תלוי, כמובן, את מי שואלים. באחרונה שלחה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, מכתב למזכיר הממשלה שבו היא מזהירה כי לאחרונה התרבו מקרים של קבלות החלטות ממשלה בניגוד לכללים.
מדובר, בין השאר, בהחלטות ביטחוניות וכלכליות גדולות שהובאו בפני השרים ברגע האחרון, מבלי שיכלו לעיין כלל בהחלטה המוצעת ולגבש עמדה, ואף לא בוצעה לגביהן עבודת מטה מקצועית. טענת היועמ"שית היתה כי החלטות מתקבלות ללא דיון ראוי וכי בשל כך האינטרס הציבורי נפגע.
"משפיע על כולנו"
סקר מכון תכלית בחן גם את עמדות הציבור לגבי תפקיד שומרי הסף במשרדי הממשלה וביחידותיה. מהממצאים עולה ש־58% סבורים כי שומרי הסף (יועץ משפטי, חשב, מבקר פנים, נציגי משרד האוצר, ועוד) מסייעים לשמירה על שלטון החוק והקופה הציבורית. עם זאת, ניכר כי מצביעי ימין היו חצויים בסוגיה, כש־43% השיבו ששומרי הסף מסייעים לשמירה על שלטון החוק והקופה הציבורית, ואילו 41% השיבו שהם דווקא מפריעים לתפקוד היעיל של הממשלה.
"בנייה מחדש של השירות הציבורי חיונית ודחופה לעתידה של מדינת ישראל", אומר יניב כהן, ראש מכון תכלית למדיניות ישראלית, בתגובה לסקר. "הוואקום שנוצר בעקבות אירועי 7 באוקטובר המחיש את ההשפעה העמוקה שיש לצורך של האזרחים בשירות ציבורי חזק בשעת חירום. זה היה נוכח גם לפני המלחמה, ועדיין משפיע על חיי היומיום של כולנו".
לדברי כהן, הסקר מוכיח שנדרשת רפורמה עמוקה בשירות הציבורי. "ניכר גם שהציבור דורש זאת. משרתי הציבור שממונים בידי הדרג הפוליטי צריכים להיות מקצוענים, איכותיים ומכווני משימה לתת מענה לצורך הציבורי ולשרת את האינטרס הציבורי. זאת תוך יישום המדיניות של מי שמינה אותם".
כהן טוען שהסקר משקף את הגישה בציבור שלפיה לצד הכרה בצורך בתיקון שיאפשר בניית שירות ציבורי שמגשים את מדיניות הדרג הנבחר, "הרוב לא מסכים למינויים לא מקצועיים ולא ראויים, המבוססים אך ורק על קרבה פוליטית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו