"אני לעולם לא עצוב, אין לי את הצ'יפ הזה"

שלושה ימים לאחר פרוץ המלחמה חזר ירון אשבל, מגיש "מנהרת הזמן" ברדיוס FM100, להגיש את תוכניתו הפופולרית. "אני רואה עם מוכה, חבול, שמחפש נחמה במוזיקה. אני לא רגיל לאבל הזה". אשבל, המגיש את תוכנית המוזיקה הנוסטלגית מבוססת על בקשות המאזינים ברציפות משנת 2000, הופתע לגלות שהקהילה סביבו, חרף הכאב והקושי, זקוקה למוזיקה. "ראיתי ממש התנפלות, איזה כיף שאתה כאן, איזה כיף שחזרת", הוא משחזר. בראיון מספר אשבל על רגשות אשמה, דיאטת החדשות שאימץ ועל תחביבו החדש במטבח, שהולך ומתפתח בחודשים האחרונים.

אשבל (56), שדרן רדיו ודי ג'יי, נולד וגדל בחולון, "בית מוזיקלי ומלא הומור. חלמתי להיות זמר, רציתי במה ושימחאו לי כפיים. רציתי לבדר". הוא החל את דרכו ברדיו כפקיד בגלי צה"ל, ובראיון הוא מספר כיצד נסללה דרכו לצמרת. "לא היתה ברדיו את המוזיקה שהעם רוצה. סנדרה, בוני אם, אבבא, מדונה", הוא נזכר בתחילת דרכו, "אחרי חודש היה ברור שיש פה להיט".

אשבל הביא לציבור את מוזיקת שנות ה-70', 80' ו-90', ובהמשך ייסד עם שותפים את ליין מסיבות "מנהרת הזמן". בראיון הוא מספר כיצד נבט הרעיון ואיך שכנע אמנים מחו"ל כסמנתה פוקס ופול יאנג להגיע למסיבות ("גם עכשיו הם יגיעו, הם צריכים כסף").

יש אמן שלא תשמיע לעולם?
"חד וחלק, כבר שנים אני מסרב להשמיע את פינק פלויד בגלל דעותיו של רוג'ר ווטרס. הוא גם לא מעוניין שנשמיע אותו".

מה לגבי מייקל ג'קסון?
"יש ביקורת עלי בעניין הזה. בארה"ב לא משמיעים אותו, אני החלטתי שאני משמיע אותו. הוא גם לא כאן כדי להגן על עצמו".

מה המחשבה שתמיד מעודדת אותך?
"שאתמול הוא נשכח ומחר הוא יום חדש. אין לבכות על האתמול. אני אף פעם לא בוכה על האתמול. מה שהיה - הלך. מה שעבר - עבר. אנשים נורא תקועים בעבר. מה שמנחם אותי הוא שיש מחר ואפשר לפתוח דף חדש".

בראיון מספר אשבל על הרצון לחופש ("לפעמים בא לי לעזוב הכל, לעשות טיול של אחרי צבא"), משתף בתחזיתו לגבי סיכויי עדן גולן באירוויזיון, וגם מספר לאיזו תקופה הוא מתגעגע במיוחד, ואיך הוא מרגיש כיום. "אני לא הולך לרדיו בבוקר, אני רץ לרדיו", אומר אשבל.