בזמן שהבת משרתת בעוטף עזה - האב עומד בפני גירוש מישראל

חלק מילדי הנתינים הזרים שנמצאים בארץ זמן רב, התגייסו למערך הלוחם בצה"ל. כזה היהרס"ל סדריק גריןשנהרג בעזה וחשש באופן תמידי לגבי הארכת האשרה של אמו בישראל. כעת אביה של צעירה שמשרתת בעוטף עזה, שהסתנן מגאנה לארץ לפני עשרות שנים, מוצא את עצמו לפני גירוש מישראל.

מדובר במבקש עבודה נתין מדינת גאנה, בן 61, השוהה בישראל משנת 1991. הוא מעולם לא הסתבך בפלילים ומתגורר בישראל עם רעייתו, שאותה הכיר בזמן שהותו בישראל ונישא לה בשנת 1999. במהלך השנים 2000-1999 נולדו לבני הזוג שני ילדים שעזבו את ישראל ועברו להתגורר בגאנה. ב־2004 נולדה לבני הזוג בתם השלישית. בין לבין ידעו יחסי בני הזוג עליות ומורדות, ובעקבות זאת הגישה רעייתו בקשה לקבל מעמד על פי החלטת ממשלה (הסדר השעה למתן מעמד לילדי עובדים זרים), ומעמדה שודרג לאזרחית. בהמשך הגיש גם האב בקשה להסדרת מעמדו מטעמים הומניטריים, ובקשה זו נדחתה לפני כארבע שנים.

לטענת בא כוחו, עו"ד יוסי כרמלי, בכל שהותו בישראל המבקש היה והינו חלק בלתי נפרד מגידולה של הבת, אשר כיום היא חיילת בצבא ההגנה לישראל, ונוכחותו בחייה של הנערה מורגשת היטב בחייהם של בני המשפחה. עם זאת, בשל החשש של המבקש למצבו החוקי בישראל, הוא הגיש בשנת 2016, בטעות משפטית יש לומר, בקשה למעמד מטעמים הומניטריים בישראל.
לאחר שנדחו כל בקשותיו, עו"ד כרמלי הגיש ערר שבו ציין: "עסקינן בילדה שהינה מלח הארץ, פעילה חברתית, חיילת בצבא ההגנה לישראל.כל אלה ואחרים הינם בזכות העובדה כי האב מעורב בכל רמ"ח איבריו בגידול ילדתו והיותו אב למופת".

בדיון שנערך לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, טענה המדינה כי דין הערעור להידחות על הסף מאחר שהאיש הסתנן ממצרים שלא כדין, נתפס והורחק. לאחר מכן נכנס שוב, בזהות שונה - כדי למנוע מהמדינה למנוע את כניסתו - נכנס עם אשרת תייר, נשאר ולא יצא בהתאם לדין.

מרשות האוכלוסין נמסר: "ראשית נבהיר כי נושא 'אב לחיילת' עולה לראשונה כעת. הפונה הסתנן לישראל לראשונה ב־1991, נתפס והורחק מייד. לאחר מכן שינה את זהותו ונכנס שוב בשנת 2010. לאורך השנים הגיש בקשות הומניטריות, בקשות ליחידה המטפלת בבקשות לפליטות, ועוד. בקשותיו נדונו בפורומים השונים והרלוונטיים ונדחו, לאחר שלא הצליח להוכיח זכאות. הנ״ל ערער לא פעם לבית המשפט והתבקש שוב ושוב לצאת מישראל, אך החליט לעשות דין לעצמו".

עו"ד כרמלי מסר: "מדובר בעיוות דין נוראי, אדם שכל רצונו שבקשתו למעמד מטעמים הומניטריים תיבחן בטרם הרחקתו מישראל. אם בית המשפט המחוזי יעמוד על החלטתו, נגיע לבית המשפט העליון".