תושבים בצפון שלא פונו עתרו לבג"ץ: "פנו אותנו"

תושבי היישובים באצבע הגליל שלא פונו מבתיהם נאבקים על תנאי המחייה שלהם, ודורשים את התייחסות הממשלה להחלטה שלא לפנותם כשבמקביל הם לא מקבלים שירותים מלאים. התושבים עתרו לבג"ץ, בדרישה לפנותם.

במכתב תשובה שהגישה המדינה לבג"ץ שעליו חתום תא"ל אלון פרידמן, מפקד העורף בפיקוד הצפון, מפורטת בפני בית המשפט ההחלטה בדבר הפינוי. "פיקוד הצפון נערך למימוש תוכנית התקפית שדרשה מרחבי תנועה בהיקף גדול... היישובים המפונים יושבים על צווארי בקבוק ציריים ופינויים יאפשר חופש פעולה". עוד הוסיף פרידמן כי "לפיקוד ברור כי הכוחות פוגעים בשגרת החיים במרחב האזרחי", אך לדבריו "הפיקוד עושה מאמץ על מנת לצמצם את הפגיעה בשגרת חיים זו".

ממטה היישובים שפונו מרצון ולא דרך המדינה הביעו תרעומת על דברי הקצין הבכיר שהסביר כי אין איום מוחשי עליהם, זאת כאשר בסוף השבוע שוגרו למעלה מ-30 רקטות, מרביתן אל יישובים שלא פונו בעמק החולה.

התושבים, שנדרשים להמשיך בשגרת חייהם, מסתמכים בשגרה על העיר הסמוכה קריית שמונה שפונתה. גם שירות הדואר לא מגיע ליישובים. תושבת אחד הקיבוצים שלא פונו סיפרה: "כשפניתי למנהל המחוז שלנו לברר מדוע הדואר לא מגיע לקיבוצים, הוא ענה לי שהפקע"ר לא אישר כי האזור מסוכן והרכב של הדואר הוא מטרה. אני שואלת האם לרכבי ההסעות של התלמידים שעוברים בציר מול הלבנון לא מסוכן? את זה הם אישרו - אוטובוס של 50 תלמידים. זו מטרה חד־משמעית".

בחמישי האחרון קיבלו במטה הפעולה של התושבים תשובה מהעתירה לבג"ץ שהנחה את המדינה לקיים דיון בסוגיה. רבים מהתושבים ביישובים שהתפנו, חזרו כיוון שלא עמדו בהוצאות הכלכליות של עזיבת היישובים ללא מימון המדינה. בתחילה תמכו ביישובים עמותות שונות, אך הן הפסיקו את המימון. התלמידים נדרשים ללמוד בסבבים בבוקר ואחר הצהריים. או לנסוע לבתי ספר מחוץ לטווח הירי של חיזבאללה.

יורם אבן צור, חבר מליאת המועצה האזורית הגליל העליון: "אנחנו דורשים מתווה כלכלי. לתושבים אין פרנסה כי האזור מושבת. אנחנו חיים את הלחימה. ממשיכים לשלם ארנונה על בתים ועסקים. והכל מושבת. המצב הולך ומדרדר. אין תכלית בהישארות שלנו. עיר המחוז מפונה אין כאן תעסוקה, לימודים במסגרות מצומצמות במקלטים. הערכות מדברות על מלחמה ארוכה".