"יוצא דופן בחוכמתו": הובא למנוחות רס"ר (במיל') זכריה פסח הבר ז"ל

מאות בני משפחה, לוחמים וחברים ליוו בדרכו האחרונה בהר הרצל את רס"ר (במיל') זכריה פסח הבר בן 32 מירושלים, לוחם בגדוד 87, חטיבת המחץ (14), שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. זכריה הותיר אחריו את רעייתו טליה ושלושה ילדים, הצעיר שבהם בן כשנה.

אמו של זכריה ספדה לו בדמעות: ״אני המומה שזכריה לא כאן. כולם כל כך אהבו אותו. דאגתי 24 שעות ביממה מאז שהתגייס למילואים. לצערי הרב, זכריה נלקח".

"בעל מסור, אבא מדהים, בן ונכד למופת, תלמיד חכם, אקדמאי מצטיין, קשור לטבע ולארץ ישראל בצורה עמוקה מאוד. מאז שהוא נולד בארה״ב הוא היה שמח עם לב זהב. כשהיה בן שמונה עלינו לארץ. זכריה השקיע בלימוד תורה. הוא התגייס לשריון ואהב את הטנקים. הוא הכיר את טליה המהממת. הזמן שהוא בילה עם טליה וילדיו היו מרכז חייו. הוא היה מלא שמחת חיים. איש של משפחה ואנשים. הוא היה גאון, אבל צנוע ביותר. הסקרנות שלו הייתה אין-סופית. הלב הטהור שלו זה הדבר שהכי אפיין אותו. הוא יהיה לי חסר כל יום. אני גאה במה שהוא היה״.

האח נתנאל: ״לא הכרתי אדם אחד שדיבר על זכריה בלי לחייך מאוזן לאוזן. הוא אהב לטייל, ללמוד תורה וגמרא, לימודים מכל סוג. אני שמח שהוא הספיק להקים משפחה יפהפייה. הדבר החשוב ביותר בשבילו היה המשפחה. אנחנו נקיים את זכרו בכך שנחבק את טליה והילדים באהבה ובשמחה. היה לו לב זהב שלא נכנסו אליו מחשבות רעות״.

האח ישראל: ״זכריה, הדמעות לא מפסיקות לזרום. כל מי שפגש אותו זכה לפגוש עולם ומלואו. עם החיוך שלו, היה יוצא דופן בחוכמה שלו, תמיד אוהב לתמוך, הבן המושלם, אבא שאין כדוגמתו, השריונר והמפקד. זכריה שלנו, אנחנו אוהבים אותך ולא נפסיק להתגעגע״.

האח נועם: ״זכריה, אחי האהוב, הצדיק. חיית חיים של אהבה. אהבת את המשפחה, אהבת העם הזה, הארץ הזו, אהבת התורה, אהבת החיים. היית מוכשר וחכם, אבל כל כך ענו. תמיד הערצתי אותך על היכולות שלך ועל האהבה שלך. אני מבקש ממך שתהיה מליץ יושר על העם שלנו, שכל כך אהבת, שהשם יאמר לצרותינו די״.

סגן מפקד הפלוגה, שהגיע פצוע להלוויה: ״זכריה היקר, לוחם שלא מעגל פינות ועושה הכל באהבה גדולה. היית אבא עבורנו, שדואג ומרים את המוראל של כולנו. אני מקווה שאתה במקום טוב ושקט. אני אוהב אותך לעד ומתגעגע״. לאחר סיום דברי ההספד שלו צוות של מד״א סייע לו לצאת מהלוויה והנוכחים כיבדו במחיאות כפיים מרגשות את הלוחמים שנפצעו והגיעו להלוויה של זכריה למרות פציעתם.

הבוקר אמר עליו חברו הקרוב: "אנחנו מאבדים את מיטב בנינו במלחמה הזאת. זכריה היה צדיק, אוהב תורה ואוהב אדם, בעל לב זהב, שמח וחייכן, מוכשר ורציני. אישיותו החביבה והצנועה הייתה רחוקה מעולם של מלחמה וקרבות, אך במסירות נפש הוא עזב את משפחתו ויצא למלחמה להגן על המדינה ועל העם. הכאב גדול מנשוא".