מערכת הביטחון הזהירה, הצדדים התעלמו: האחדות לא נספרה גם הפעם

"בעוד חיילינו נלחמים זה לצד זה בחזיתות השונות, ובשעה שהעם כולו כואב את אובדנם של חיים רבים, אסור לקרוע את עם ישראל במחלוקות. אזרחי ישראל מצפים מביהמ"ש העליון לא לפרסם תוך כדי מלחמה פסק דין השנוי במחלוקת אפילו בין שופטיו".

כך כתב שר המשפטים יריב לוין בעקבות ההדלפה של טיוטת פסק הדין בבג"ץ הסבירות, שממנה עולה כי ביהמ"ש העליון עתיד לפסול את התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שאוסר על בתי המשפט לדון בשאלת סבירות החלטה של הממשלה או של שר משריה.

החרה־החזיק אחריו יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן: "בימים אלה, כשחבריי ואני בכנסת מעבירים את כל החוקים בהסכמות ובקונצנזוס כדי לשמר את אחדות העם והכוחות הלוחמים, מתן פסק דין תקדימי המשנה את עקרונות היסוד של מדינת ישראל על חודו של קול הוא מעשה חסר אחריות לאומית. אני קורא לביהמ"ש העליון ולשופטיו להתעשת ולהתחבר לרוח האחדות והאחריות המפעמת בכל שדרות הציבור, ולהימנע מיצירת מחלוקת לא נדרשת בעם. אני וחבריי נמשיך לעשות הכל כדי לוודא שלקחי 7 באוקטובר יופנמו, ושהשינויים הנדרשים וההכרחיים במערכות השלטון כולן ובמערכת המשפט בפרט יתבצעו על ידי נבחרי העם, בהסכמות רחבות, כיאה למדינה דמוקרטית".

גם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לא פיגר אחרי השניים, וקבע: "עת מלחמה היא בוודאי לא העת לקבוע תקדים ראשון מסוגו בתולדות המדינה, שכמוהו שבירת כלים".

בפנותו לשופטת חיות כתב: "גברתי נשיאת ביהמ"ש העליון היוצאת - לא זו הדרך. אזרחי ישראל מצפים מכל רשויות השלטון בישראל להתעלות לגודל השעה. למען כולנו, אני מפציר בך ובשופטי ביהמ"ש העליון למצוא את הדרך לשמור על האחדות בעם, שכל כך נחוצה בעת הזאת".

החליפו תפקידים

משעשע לשמוע את אבירי הקרע בעם, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן, מפצירים לדחות את השימוע של פסק הדין כדי לשמר את האחדות. כולנו זוכרים את הופעתו המתריסה של השר לוין, שבה הכריז על "הרפורמה המשפטית". כולנו היינו עדים לצורה הכוחנית שבה ניהל רוטמן את דיוני הוועדה, תוך סתימת פיותיהם של מתנגדי הרפורמה.

שיכור ניצחון, לוין דחה את תחינתו של שר הביטחון לרכך ולו במעט את נוסח החוק, כשראש הממשלה אף מונע ממפקדי הצבא להיפגש עם השרים כדי להתריע בפניהם על הסכנה שנובעת מהחוק. והנה - לפתע הם גילו את האור, ומפצירים בבית המשפט לא לחבל באחדות העם.

האם האחדות מעניינת אותם? לא ולא. כל שהם מבקשים הוא לדחות את מועד שימוע פסק הדין, כך שסמכותן של הנשיאה חיות ושל השופטת ברון לחתום על פסק הדין תפקע וכך תתהפך תוצאתו. הדבר משתלב במאמציו של נציג הממשלה בדיונים לדחוק את הקץ למען מטרה זו.

גם הקריאה לבית המשפט לפעול "כמו הכנסת", "בהסכמות ובקונצנזוס כדי לשמר את אחדות העם והכוחות הלוחמים", אינה אלא בדיחה עלובה, כששרים ו"חוגים מקורבים" ממשיכים במסע השטנה נגד זרועות הביטחון ונגד מפקדיהם. נוסף על כך, בניגוד להשמצה שלפיה ראש הממשלה לא עוסק ב"יום שאחרי" - מתברר שהוא לא חוסך רגע ממסע הבחירות, שכן כדברי יו"ר הכנסת - עת מלחמה היא. האדונים הנכבדים היו כנראה בהפסקת שינה כששר האוצר, בתמיכת ראש הממשלה, ממשיך להעביר סכומי עתק לחבריהם לקואליציה, כי צריך לתחזק את קואליציית ה־64.

רוטמן צירף נימוק נוסף שאינו תלוי מלחמה - אין זה ראוי לתת "פסק דין תקדימי המשנה את עקרונות היסוד של מדינת ישראל על חודו של קול".

שתי תשובות לכך: ראשית, זהו הרוב היחסי שבו התקבל גם "חוק הסבירות" בכנסת. שנית, כך פועל ביהמ"ש. גם העתירה לביטול התיקון לחוק האזרחות, שמונע התאזרחות בישראל של בני זוג פלשתינים, נדחתה על חודו של קול. מעניין שאז לא הותקפה הלגיטימיות של ההחלטה.

לא היה זה הכרח שבית המשפט ידון בהרכב מלא בעתירה, ומעולם הוא לא נהג כך. החוק קובע כי ביהמ"ש העליון ידון בשלושה, אך "נשיא ביהמ"ש העליון רשאי להורות שהדיון יהיה לפני מספר אי־זוגי גדול יותר של שופטים". נשיאי ביהמ"ש העליון נוהגים להשתמש בסמכות זו כשמדובר בסוגיה עקרונית, אך מעולם לא כינסו הנשיאים את כלל השופטים. אפילו פסק הדין בפרשת בנק המזרחי, שקבע את סמכותו של בית המשפט לבטל חוקים ונחשב יוצר "המהפכה המשפטית", ניתן בהרכב של תשעה שופטים.

אילו בחרה השופטת חיות להרכיב מספר מצומצם יותר של שופטים - היה הרוב שמסכים לדעתה גדול יותר, משום שהמסורת היא שהנשיא מרכיב את השופטים הוותיקים יותר, ובין אלה רב מספר "האקטיביסטים".

במסגרת מסע ההדלפות דווח ששופטים התרעמו על כך שמועד פרישתן של חיות וברון הכניס אותם לסדר זמנים בלתי אפשרי. כשלעצמי, נראה לי שאם ראוי לבקר את בית המשפט - זה על עיכוב במתן פסקי דין, ולא על זירוז. וגם כאן כבר היו דברים מעולם. גם בהרכב של בנק המזרחי ישב הנשיא שמגר, ולאחר פרישתו הופעל לחץ על השופטים להזדרז בכתיבת עמדותיהם, כדי לעמוד בסד שלושת החודשים.

שני צדדים לפתרון

ואין זה סוף הסיפור. "בכיר בממשלה" צוטט כך: "פסק הדין עלול לעורר מחדש את הוויכוח והשסע באמצע מלחמה. הדבר עלול לעורר מיליטנטים בשני המחנות בדבר שהיה קבור. אף ממשלה בישראל לא יכולה לנהוג בחוסר סבירות אחרי 7 באוקטובר, ולכן זהו פסק דין מיותר".

אם כך הדבר - הפתרון הוא ביטול חוק הסבירות, שנועד דווקא לאפשר לממשלה לנהוג בחוסר סבירות, וממילא יתייתר הצורך במתן פסק דין.