"שליחו של עם ישראל". הרב רוז'ה. צילום: יוסי זליגר

"כמות הנרצחים היא מעבר לכל דמיון": המומחה העולמי בזיהוי חללים שנרתם למשימה המזוויעה

סא"ל (מיל') הרב יעקב רוז'ה, קצין הרבנות הצבאית, לא היה מוכן למה שיפגוש בעקבות הטבח בשמחת תורה • "מעולם לא ראיתי גופות פגועות קשה ואכזרי כל כך" • על חשיבות התפקיד: "אסור לטעות בזיהוי גופה - זה משנה את המעמד האישי של המשפחה"

סא"ל (מיל') הרב יעקב רוז'ה ממלא בחודשיים האחרונים תפקיד חשוב מאין כמותו: כקצין ברבנות הצבאית הראשית, וכמומחה בעל שם עולמי בזיהוי הלכתי של חללים, הוא משרת במחנה "שורה" שאליו הובאו כל חללי המלחמה לצורך זיהוי והכנה לקבורה.

הרב רוז'ה, המכהן בשגרה כרב העיר בת ים, הוא ראש צוות חליטה שתפקידו לקבוע באופן סופי את זהותו של כל חלל וחלל.

הצצה לפרויקט תיעוד הטבח ב-7 באוקטובר // צילום: משרד המורשת

"עובדים סביבי אנשים טובים מאוד", מדגיש הרב, "וכולנו עוסקים בנושא הקדוש והחשוב של זיהוי אמין ומוחלט של חללים, והבאתם לקבורה במהירות האפשרית ובכל הכבוד הראוי. זהו תפקידי העיקרי".

"אכזריות ללא סוף"

הרב רוז'ה, בן 79, לקח בעבר חלק בצוות המכון לרפואה משפטית, ומכהן גם כרב של ארגון זק"א. בטיפול בחללים הוא עסק כבר במלחמת יום כיפור, ובמהלך השנים מאז הוא היה מעורב בקביעת מותם של שלושת חיילי צה"ל שנחטפו בהר דב בידי חיזבאללה, וכן בהליך זיהוי גופותיהם של שלושת הנערים שנחטפו ביוני 2014 ביו"ש ונרצחו בידי חמאס.

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נרתם הרב רוז'ה למאמץ הלאומי, והוא מקדיש את כל זמנו, ניסיונו ויכולותיו לטובת אחת מהמטרות הקשות והמורכבות ביותר.

נותנים שמות לגופות.עובדי מחנה "שורה", צילום: יהונתן שאול

"אני רוצה לומר, ובכאב גדול", מבקש הרב לומר כבר בתחילת שיחתנו, "שבכל 50 שנות פעילותי לא ראיתי גופות פגועות בצורה קשה ואכזרית כל כך כמו אלו שראיתי בחודשיים האחרונים. מצב החללים האזרחים במלחמה הזו הוא גרוע ומזוויע, ומראה על אכזריות ללא סוף".

בד בבד עם פעילותו זו, הרב רוז'ה הוא דיין בבית דין שהקים אותו הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, שמטרתו היא קביעת מוות של חטופים אזרחים.

"זיהוי של אדם שנפטר במלחמה או בצורה אחרת הוא קריטי, זה משנה את המעמד האישי של המשפחה", הוא מסביר. "על פי ההלכה, אישה שבעלה חטוף היא עגונה, ואם בית הדין קובע מוות - היא הופכת לאלמנה".

חללי הטבח בשבוע שלאחר המתקפה,

המדע בשירות ההלכה

"אסור לטעות בזיהוי של גופה", מדגיש הרב רוז'ה, "ולמיטב ידיעתי, מאז קום המדינה לא נעשתה טעות בזיהוי גופה. אמצעי הזיהוי המדעיים השתכללו מאוד, ויש כיום שיתוף פעולה נדיר בין ההלכה לבין המדע.

"ככל שהמדע מתקדם ומעמיד אמצעים לרשות ההלכה, כך להלכה קל יותר לזהות גופה. במלחמת יום כיפור לא היה זיהוי של דנ"א, למשל, דבר שקיים היום ומקל את הזיהוי ההלכתי".

מתנדבי יכ"ל, ביחד עם כוחות צה"ל, הופכים כל אבן במאמצים לאתר נעדרים בעוטף עזה, צילום: דובר צה"ל

מהם ההבדלים העיקריים בין המלחמה ההיא לבין המלחמה הנוכחית, בהיבט של זיהוי חללים?

"הכמות הגדולה של האזרחים שנרצחו במלחמת חרבות ברזל היא מעל ומעבר לכל דמיון. מדובר במאות חללים. איש לא חשב שתרחיש כזה יתממש.

"זה דבר שלא היה אף פעם, והקשה את העבודה. לא היה מספיק כוח אדם, אבל אנשים עבדו מסביב לשעון, והגופים האזרחיים פעלו ללא דופי בפינוי ובקבורה של מאות אזרחים.

"אמצעי הזיהוי כיום הם הרבה יותר משוכללים לעומת אלו שהיו לנו במלחמת יום כיפור. המדע התקדם ועוזר להלכה. חשוב לנו שהקהל ייתן בנו אמון, ויידע שאנחנו עושים את כל המאמצים האפשריים כדי להגיע לזיהוי אמין ומוחלט, ללא ספקות".

גופות במחנה "שורה" ברמלה, צילום: יהונתן שאול

"שליח של עם ישראל"

אחד מהנושאים הרגישים ביותר מאז מתקפת הפתע ב־7 באוקטובר הוא קביעת מוות של חטופים. "יש לי תפקיד גם בוועדה בראשותו של הרב הצבאי הראשי, שמנסה לקבוע על בסיס נתונים שמגיעים אלינו אם יש חללים בקרב החטופים", אומר הרב רוז'ה.

לדבריו, "זיהוי הגופות של חלק מהחטופים נעשה בעזרת מידע מסווג, שאי אפשר לפרט עליו. אם מגיעים למסקנה שהחטוף לא חי, משלחת של הרבנות הצבאית הראשית יוצאת לבשר למשפחה. כל מי שעוסק בנושא הזה מרגיש שהוא שליח ציבור, שליחו של עם ישראל. זה מה שנותן לנו כוח לעשות את העבודה הקשה הזו, שרק אנחנו מסוגלים לה.

"כשאני מטפל בחלל כזה או אחר, אני מרגיש שיש ברקע משפחה שמסתכלת עלי, על מה שאני עושה. תחושת השליחות והאמונה מסייעת להתגבר על המעמסה הנפשית. אנחנו דרוכים לכל משימה שתוטל עלינו. עם ישראל חי ויתקיים לנצח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו