"שידר שהכל קטן עליו ולא מסוכן": סרן במיל' ליאור סיון הובא למנוחות לאחר שנפל בקרב ברצועה

כ-1,000 בני אדם ובהם בני משפחה, קצינים, חיילים, חברים ואזרחים רבים, ליוו היום (רביעי) את סרן (מיל') ליאור סיון, בן 32 מבית שמש, קצין לוחם בגדוד 363 בחטיבת ׳הראל׳, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה, בדרכו האחרונה בבית העלמין בבית שמש.

רק לאחרונה עברו הוא ואשתו ליאב לבית שמש ובימים אלה היא צפויה ללדת את בתם השנייה. "הוא גויס מהשבעה באוקטובר אבל לרגע לא דאגתי או חשבתי שמשהו רע יקרה לו", סיפרה ליאב אשתו, "הוא שידר שהכל קטן עליו ולא מסוכן, חגג את החיים ושמח, לא ויתר על השפם המכוער גם כשכעסתי. יש לנו ילד בן שנתיים וחצי, טל, ואני בחודש תשיעי, זה לא פשוט. כל שיחות הטלפון התגלגלנו מצחוק, היה אבא מקסים ומפנק, כל שיחה היה מבקש סיפורים על טלטול".

הקומיקאי חנוך דאום, קרוב משפחה של ליאב, ציין בחשבון הפייסבוק שלו: "התבשרנו כי ליאור סיון, שנשוי לליאב המתוקה (שגם אמורה ללדת בקרוב) נפל בעזה. ליאב היא בתה הבכורה של בת דודתי. הכרתי את ליאור דרכה, זוג מקסים ומיוחד, מצפים לילד נוסף, עמדו לעבור לבית חדש בקרוב ורקמו חלומות רבים".

סא״ל אמיר צרפתי: ״ליאור, אנחנו עומדים כאן המומים וכואבים את נפילתך בטרם עת. התגייסת לשירות משמעותי כלוחם בחיל השריון. פיקדת על חיילים רבים וזכית לשבחים אין-ספור. היית מפקד ולוחם מצויין. ביצעת את תפקידך בצורה הטובה ביותר. שאפת למצויינות. הנחלת לחייליך אהבה לעשייה ופעלת מתוך שמחה תמידית. היית איש שיחה, ידעת לתת עצה נכונה. היית אהוב על כולם, דואג, רגיש. היית אלוף בלרקוד.

"מעל לכל היית איש משפחה, בן, אח, בעל ואבא אוהב. ליאב וטל היו בראש מעייניך. חיכית לחזור הביתה. רק לפני כמה ימים ישבת עם הלוחמים וביקשת לחשוב יחד על שם לבתכם שעתידה להיוולד בקרוב. משפחת סיון היקרה, קשה לתאר את גודל החלל שהותיר אחריו ליאור בנופלו. אין נחמה במילים. בשם צה״ל ולוחמי חטיבת הראל אני מבקש להשתתף באבל הכבד, ולאמץ אתכם אל ליבנו״.

דן סיון, אבא של ליאור: ״אין מילים לתאר את האובדן הכבד בגיל כל-כך צעיר. אבא של ילד שעוד לא בן שלוש ותינוקת שעוד לא נולדה, שאמורה להגיע לאוויר העולם בעוד 20 יום. ליאור נפל בגיל 32. תמיד הוא היה אור לכולם. היה חברמן אמיתי. לא היה אדם שלא אהב אותו. ממש גיבור כמו שדוד המלך היה. הוא סיים בהצלחה לימודים והפך למהנדס מכונות. הוא בנה כיסא גלגלים שהיה אפשר להיכנס איתו למים כדי לעזור לנכים. ליאור-דוד שלנו, הכאב הזה יישאר עד סוף ימינו. רק ה׳ יודע למה הוא לוקח את הטובים ביותר. אנחנו לא מבינים את דרכי ה׳. נזכור אותך כל החיים עד המוות שלנו את כל התרומה שנתת לעם שלנו. אנחנו כל כך גאים״.

גבריאל, אחיו של ליאור: ״ליאור אחי האהוב, רק אתמול הספקנו לדבר בטלפון אחרי חודש שלא יצא לנו לדבר. לא הצלחתי להביע במילים כמה אני דואג לך, מעריץ אותך. אני סיימתי את המשימה עם החטיבה שלי בבית חאנון. רק חיכיתי שתסיים את המשימה שלך ונוכל לדבר. לא עמדתי במשימה שלקחתי על עצמי שתהיה בלידה של התינוקת שלך.

"כל החיים הערצתי אותך. תראה את כל האנשים שבאו להיפרד ממך והיית עבורם מודל לחיקוי. הייתי אח אגדה. בכל שלב בחיים היית אגדה. לא הייתי ברמה שלך. גם במכינה הלכתי אחריך וגם בצבא תמיד בדרכך, כדי לנסות להגיע לרמה שלך. תמיד הייתי בגאווה אח של ליאור. אני בטוח שגם למעלה תהיה אגדה, תרקיד ותשמח את כולם. תודה על כל מה שעשית עבורנו כל החיים. אני אוהב אותך מאוד ומצטער שלא ידעתי להביע את זה אף פעם״.

מעיין, אחותו של ליאור, ספדה לאחיה האהוב בדמעות: ״ליאוריטו אהוב שלי, דאגתי לך מאז שפרצה המלחמה. לא האמנתי שכאשר תחזור נצטרך להיפרד ממך. כמה אנשים אוהבים אותך, גאים בך. משכת את הסובבים אותך כמו מגנט, בין אם בגלל גובהך ובין אם בגלל הכריזמה שלך. היית מסמר הערב באירועים המשפחתיים. החיקויים המדויקים מדי שעשית לאבא עם המבטא הדרום האמריקאי שלו. ליאוריטו, אני מעריצה אותך ואת מי שהפכת להיות עם השנים. הכרת את ליאב, אישה לביאה שמפיצה רק אור. היית אבא גאה לטלטול שמעריץ אותך. הצטיינת בעבודה והיו לך רעיונות מבריקים שנועדו לעזור לאנשים. אני בטוחה שאתה שמח. אני אוהבת אותך אח יקר שלי״.

האח אבינועם: ״ליאור אחי האהוב, נלקחת מאיתנו מהר כל-כך והכאב הוא בלתי נתפס. קיוויתי שנצחק ביחד אחרי המלחמה ותספר לנו חוויות. תמיד היית האח המצחיק והשנון של המשפחה. כשהיית עוזר לי בדברים שונים. תמיד חשבת איך לעזור לכולם. זו מעלה יפה שלך. בשבתות היית עושה את הקסמים שלך לאחיינים. היית מלאך משמיים. פשוט אגדה. תמיד תהיה נצור בלבי. אוהב אותך בלי סוף״.

ליאב, רעייתו של ליאור: ״מאמי שלי, אני לא מאמינה שאני עומדת פה ומסכמת את השנים הכי יפות שלנו. רק אתמול דיברנו ואמרת שכואב לך מגעגועים. רצית לשמוע כל פרט על טלטול. ביחד התגלגלנו מצחוק. כמה אהבנו לצחוק יחד. אתה לוקח הכל בקלות, בחיוך ובפשטות. כמה אהבת לחגוג את החיים. אני לא מצליחה לדמיין את החיים בלעדיך. תשמור עלינו מלמעלה. אני אוהבת אותך״.

אורלי, אמא של ליאב: ״ליאור היה האדם הכי חי. מלא צחוק וחיים. לליאב וליאור הייתה זוגיות מדהימה. זוג צעיר שעושים הכל בעצמם. ליאור היה חכם ומאוד יצירתי.
פעם הוא בנה רובוט להחזיר את הפלאפון שטלטול זרק. הוא אהב אתגרים. ליאור היה האדם הכי חברותי שיש. הוא התחבר לכולם. היית המפקד הכי מכיל ומקצועי שיש. הילדים שלך תמיד ישמעו על האבא הגיבור שלהם״.