"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

במהלך המלחמה: המשטרה ושב"ס עלולים להישאר ללא מפקד

על אף ההתחייבות בהסכם הקואליציוני עם גנץ, רה"מ והשר לביטחון הפנים, במשרד רה"מ "גוררים רגליים" בסוגיית הארכת הכהונה של המפכ"ל ונציבת שב"ס • בכיר במשטרה: "אי הוודאות מעמיקה את הכאוס"

,עודכן
0השמעה
מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי ונציבת השב"ס רב-גונדר קטי פרי. צילום: אורן בן חקון

אף שסיומה של המלחמה לא נראה לעין בחודש הקרוב, שני ארגונים ביטחוניים חשובים במשרד לביטחון לאומי - המשטרה ושירות בתי הסוהר - עשויים למצוא את עצמם ללא מפקד.

המפכ"ל בהערכת מצב בעקבות המתקפה על ישראל (ארכיון) // ללא קרדיט

עד עתה לא הובאה לממשלה בקשה להאריך את כהונתם של מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי ונציבת שב"ס רב-גונדר קטי פרי, ומי שאמורים לעסוק בכך - מתחמקים. במשרד ראש הממשלה "גוררים רגליים" וטוענים כי "הנושא בטיפול". בסביבתו של יו"ר כחול לבן בני גנץ מקווים שראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו יעמדו בסיכום עימו, שלפיו תהליך המינוי של ראשי הארגונים הללו לא יופסק בעיצומה של המלחמה.

עד כה הוארכה רק כהונתו של הנגיד, ולא הובאה לאישור הממשלה אף הצעה שנוגעת לפרי ולשבתאי. בתוך כך, מפכ"לים לשעבר התכנסו, והם מבקשים מראש הממשלה להאריך את כהונת המפכ"ל, ובמקביל נשקלת גם פנייה לבג"ץ בנושא. "אי־ודאות מעמיקה את הכאוס בשני הארגונים הללו", אומרים בכירים במערכת אכיפת החוק.

לפי החוק, כהונת נציבת שב"ס פרי מסתיימת ב־31 בדצמבר, וכהונתו של מפכ"ל המשטרה שבתאי ב־17 בינואר. כדי להאריך את כהונתם חייבת, על פי חוק, להתקבל החלטת ממשלה.

בסביבתו של בני גנץ מקווים כי המינוי ימשך לאורך הלחימה,צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש90

מי שצריך להביא כל המלצה בעניין הוא השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. בכירים במשטרה חוששים כי הסחבת בעניין מצידו של השר נועדה להוביל ל"הפסקה שקטה ואוטומטית בתפקיד" של מי שממילא השר לא התכוון להאריך את כהונתם. בן גביר הבהיר לאחרונה בשיחות סגורות כי המלחמה עצרה את הליך בחירת המפכ"ל והנציבה, וכי נוכח העובדה שהמועד לסיום תפקידם של השניים קרב - הוא מקיים התייעצויות ויקבל החלטה.

סחבת מכוונת

כך או כך, ההשתהות בקבלת החלטה גורמת לסערה בשני הארגונים הללו. ניצבים שעד 7 באוקטובר ראו עצמם מועמדים לתפקיד - ממתינים להתפתחויות כדי להחליט על המשך דרכם. אם כהונתו של שבתאי תוארך, לפחות שלושה ניצבים עשויים לפרוש. "בינתיים, המועמדים מתחנפים לשר כדי לזכות בכיסא", אומר בכיר במשטרה. לדבריו, לא רק שחובה להודיע כבר עתה ובצורה מפורשת שלא מחליפים ראשי ארגונים באמצע מלחמה, אלא שיש לקצוב בזמן את משך הארכת הכהונה.

בלשכתו של השר לביטחון לאומי נדונה לאחרונה האפשרות להאריך לזמן קצר יחסית את כהונת המפכ"ל ולמנות במקומו ממלא מקום, אלא שבעבר הדבר לא הוכיח את עצמו. "זו חלופה גרועה. זה טוב לכל שר, כי אז התלות בשר הולכת וגדלה", מסביר בכיר במשרד לביטחון לאומי.

"צריך להביא המלצה בעניין". בן גביר,צילום: אורן-בן-חקון

בכירים במשטרה ובשב"ס טוענים שהארכת כהונה בשנה נוספת תייצר יציבות ארגונית ששני הארגונים זקוקים לה, במיוחד בתקופה זו. בשנה האחרונה פורסם פעמים רבות שהמפכ"ל שבתאי עסוק בניסיונות לקבל את השנה הרביעית, ואם כהונתו תוארך - הסוגיה תרד מסדר היום.

היערכות ליום שאחרי

במשטרה מדגישים כי יציבות נדרשת במיוחד לאור הצורך במוכנות המשטרה ליום שאחרי המלחמה. מדובר הן בטיפול בשירות לאזרח ובסוגיות הקשורות לטיפול בפשיעה הקלאסית, והן בהשלמת הקמתו של משמר לאומי. על המשטרה גם להיערך ליום שבו הארגון - שזכה לאהדה ציבורית בשל חלקו בהדיפת מחבלים ב־7 באוקטובר - ימצא עצמו שוב עסוק בבלימת מחאות ברחבי הארץ.

"אם זה ייראה כמו ב־6 באוקטובר - המשטרה תמצא את עצמה שוב במצב שחלק מהציבור מזהה אותה כמשטרת בן גביר", אומרים בכירים במשטרה, "ומי שישלם את המחיר גם הפעם יהיה הציבור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר