"לוחם אמיץ עם לב רחב": רס"ר במיל' ג'וזף אבנר דורן, שנהרג בצפון רצועת עזה, הובא למנוחות

מאות בני משפחה, חברים ואזרחים רבים הגיעו היום (ראשון) לבית העלמין הצבאי בהר הרצל ללוות בדרכו האחרונה את רס"ר (במיל') יוסף אבנר דורן ז"ל, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה.

אל"מ גיל אליה, מפקד היחידה של דורן: "ג'וזף, אני עומד כאן היום יחד עם משפחתך. כולנו המומים וכואבים את נפילתך בקרב בטרם עת. ביצעת תפקידים מגוונים בקומנדו הימי. לפני חודשיים בתחילת המלחמה התייצבת עם רצון עז לקחת חלק משמעותי במלחמה על הבית, תמיד עם חיוך על הפנים. אדם עם לב רחב, לוחם אמיץ, נכון ורתום לכל משימה, מסור ואחראי. ההילה והאור שעטפה אותך אהבת האדם ללא רצון לקבל דבר. הפגנת אומץ לב נחישות והקרבה. חותם כזה מעטים אם בכלל יכולים להשאיר".

סא"ל עופר הרטוב, שחיבק בחום את בני משפחתו של יוסף ספד לו: ״יחידת התנשמת נפרדת מלוחם נועז עם לב ענק. כל היחידה התאהבה בו. ג׳וזף נולד למשפחה צרפתית ציונית. התחתן רק לפני שנתיים עם אהובתו טליה. למדנו להכיר את עוז הרוח והגבורה שלך. סימן ההיכר שלך החיוך היפה והאכפתיות האין-סופית. הספינה שלנו תמשיך להפליג עד לניצחון, אבל תחסר מאוד החובל ג'וזף. אנחנו מצדיעים לך ג'וזף לוחם ענק עם לב ענק".

סא"ל עמית פנה להוריו של יוסף: ״גידלתם בן גיבור ציוני בכל רמ"ח אבריו. התנדבת לקחת חלק במלחמה בשעתו הקשה של עם ישראל. המעשה האצילי ממחיש את גבורתך ואהבת המולדת. איזו מסירות נפש".

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "בלב כואב על זיו העלומים אבל גם בגאווה גדולה מצדיעה היום העיר ירושלים בראש מורכן ליוסף אבנר, שנפל בעת מילוי משימתו בקרב ברצועת עזה. בני המשפחה היקרים, עליתם לארץ מצרפת. באתם לגור בירושלים והנה היקר לכם מכל נפל בקרב. אנחנו בירושלים אוהבים ומעריכים אתכם. כולנו אתכם. העיר ירושלים מחבקת אתכם״.

חברו של יוסף ספד לו: ״לפני כמה ימים הוא אמר לאחותו שאם הוא ייקבר הוא רוצה שנריץ צחוקים. המקום האחרון שהייתי חושב שימות זה בקרב. הוא קפץ מקומה שלישית בבית שלו לבריכה. הוא היה הכי אמיץ שיש. לא היה לו פחד בעיניים. במבט הראשון אנשים היו מתאהבים בו. אני אוהב אותך".

טליה, בת הזוג של יוסף, הגיעה להלוויה של אהובה עטופה בדגל ישראל, דיברה בצרפתית ואמרה: "אני אוהבת אותך ותמיד אוהב אותך. היית אדם שתמיד נותן 100 אחוז מעצמך".

אחותו שרון סיפרה על אחיה האהוב כי: "כשהתחילה המלחמה ולא קראו לך להילחם היית על קוצים והתקשרת כדי שיקראו לך להילחם. אחרי יומיים הצלחת. לא היה סיכוי שזה יהיה אחרת כי אנחנו ציוניים. אם אנחנו לא נילחם אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו. אנחנו נעשה את העבודה בשבילך בלעדיך. לא רצית שנהיה עצובים עליך, רצית שנספר בדיחות. דאגת לטליה המון, עכשיו אני אדאג לה. היא לעולם לא תהיה לבד. מעכשיו כל כוס ויסקי וכל סיגר יהיו לזכרך. כל שמחה תהיה מהולה בעצב. רק אל תשכח בתחיית המתים אתה חוזר לפה. אנחנו אוהבים אותך גיבור שלנו".

האח אייל, קצין בדרגת סרן, הצדיע מול קברו הטרי של אחיו: "אח שלי, אני אוהב אותך כל כך. מגיל קטן תמיד חלמתי להיות כמוך. אין מי שייתן לי עצות בשעות מאוחרות של הלילה. תמיד ידעת לתת את העצה הכי טובה. בתחילת המלחמה נלחמת בכל הכוח כדי שיגייסו אותך. היית שמח שאתה יכול לתת מעצמך. אין אדם פטריוט יותר ממך. אני מבטיח שאמשיך להילחם עד הרגע האחרון. בזכותך אני על מדים נלחם בשביל המדינה שלי. היית אומר לי להיות חזק בשביל המשפחה ובשביל הלוחמים שלי. אני חזק בשבילך. אני מבטיח לך שאני לא אבכה. אני נשבע לך שאהיה חזק. אוהב אותך אחי הגדול".