"נפלה עלינו מכה קשה מנשוא, ואתה מאיר עולמות אחרים וצופה בנו": אלפים ליוו את רס"ר (במיל') עמרי בן שחר בדרכו האחרונה

אלפים הגיעו היום (ראשון) לבית העלמין הצבאי בקריית שאול כדי ללוות בדרכו האחרונה את רס"ר (במיל') עמרי בן שחר ז"ל, לוחם בסיירת צנחנים שנהרג בקרב בדרום רצועת עזה. עמרי הוא בנו של ראש עיריית גבעתיים לשעבר, ראובן בן שחר. הוא הותיר אחריו הורים ואח תאום. עמרי היה אמור להתחיל את לימודי השנה השלישית בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, אך הוא גויס ב-7 באוקטובר.

בין המלווים הרבים בדרכו האחרונה: ראש העירייה המכהן רן קוניק, המשנה לראש העירייה מושיק גודשטיין, מנכ"ל העירייה יורם פומרנץ ובכירים נוספים בעיריית גבעתיים.

ענת, אמו של עמרי ספדה לו: "האמת היא שזו לא עת למילים, אלא עת לזיכרון ולחיבור עם הילד המקסים שלנו, ילד שחלם והגשים כל דבר שרצה. גם בקרב הזה הוא ניצח ונהרג. שנהיה ראויים לקורבנו. ילד אהוב שלנו, אתה ונדב הפכתם אותנו למשפחה הכי מאושרת בעולם. כבשת פסגות, השתתפת בחוגי ספורט, רצת במרתונים, למדת גיטרה וגלישה. היו לך חברים רבים.
כשהתגייסת היה לך ברור שתשרת שירות משמעותי. היית נהנתן של החיים, טיילת בעולם. הקורונה החזירה אותך אלינו והתחלת ללמוד. ניחנת בנחישות ובדבקות במטרה. דאגת לרווחת כולם, איש שיחה עם יכולת אנטלקטואלית".

ראובן, האב, הוסיף: "היית בן משימתי, איזה מזל שהספקת לחוות אהבה מדהימה עם ליאור המדהימה. ביום שישי שליחו של השטן יצא מבטן האדמה ולקח אותך ואת חבריך. האוצר הגדול שלנו. בחופשה האחרונה חיבקת אותנו המון, כמו שלא חיבקת אף פעם, נצמדת אלינו, כנראה שהרגשת שהסכנה מאיימת מתמיד. לכל מקום שהגעת הבא איתך אור ואנרגיה. נפלה עלינו מכה קשה מנשוא, ואתה מאיר עולמות אחרים וצופה בנו".

ליאור, בת הזוג של עמרי, ספדה לו בדמעות: "תודה על חמש שנים שאין לתאר, אני אוהבת אותך. אהוב ליבי, מי היה מאמין שדבר כזה נורא יקרה?. עמרי,היית כל החיים שלי, המצפן שלי,איש הסוד שלי, אתה כל העולם שלי. לימדת אותי איך ליהנות מהחיים ולהתגבר על הפחד, זכיתי לגבר מספר 1 בעולם. אתה הבן האדם הכי חרוץ שאני מכירה, לא ויתרת על החיים ועל ההנאה לרגע. כשנכנסתי לחיים שלך גיליתי כמה קבוצות חברים יש לך, כי אתה אדם כל כך חברותי, לכולם נכנסת ללב".

"המשפחות שלנו הפכו להיות משפחה אחת, השארת את כולנו עם חור ענק הלב, המומים וכואבים. היו לנו תוכניות לעתיד, אמרת שנתחתן. גיבור שלי, אתה הבן אדם עם הלב הכי גדול שאני מכירה. הצוואה הלא כתובה שלך, ביקשת שכולם ישמחו ולא יהיו עצובים, עכשיו אנחנו לא יכולים. תודה שהיית נסיך החלומות שלי".

האח התאום נדב ספד לו בכאב: עמרי, אחי התאום, החצי השני שלי, איש הסוד שלי. כולם מדברים עליך בלשון עבר ואני מאבד את זה . יש לנו יכולת לדבר אחד עם השני בטלפתיה של תאומים. בכל מסגרת היינו ביחד. הגיוס לצבא היה משבר עבורנו - הפעם הראשונה שנפרדו דרכנו. כל כך רצית להגיע ליחידה מובחרת. תמיד קינאתי ביכולת שלך לשבת מבוקר עד ליל כדי לעשות את הכי טוב שיש. אין אדם אחד שיכול להגיד עליך מילה רעה, היה לך טוב לב שגובל בתמימות".

"אחד מהדברים שהיו הכי חשובים לך בתקופה האחרונה היה לפגוש את כולם. עשית הכל להגיע בעקבות 7 באוקטובר לארץ, וביום שהגעת נפגשנו בבסיס. הסטודנט, האיש הגדול שמטייל בכל מקום בעולם חזר למדים. לא רצית לספר להורים, לליאור, כדי לא להדאיג אותם. בשיחה האחרונה שלנו הרגשתי משהו לא טוב בקול שלך, הצעתי שתבקש חופשת מחלה ואמרת שזה לא יקרה. אשמור על אבא ואמא ונהיה משפחה חזקה ומאוחדת".

יובל, חברו ליחידה, ספד גם הוא תוך שהוא ממרר בבכי: "איך אני אמור להיפרד מהחבר הכי טוב שלי? תמיד היה לך חיוך ושמחת חיים, תמיד הערצתי אותך. ידעת לגשת ולדייק בכל דבר, תמיד הראת את העוצמות שלך. אנחנו אוהבים אותך אהבה אמיתית שמילים אינן יכולות לתאר".

איתי, חבר נוסף ליחידה: "עברנו הרבה חוויות ביחד, אם זה במסלול ואם זה בטיולים. יום אחד אמרת לי שאם תהיה לך הלוויה, אתה רוצה שנשמח ושלא נהיה עצובים. איך אפשר להגשים את זה? אני יודע שזה קשה, אבל אני רוצה שתדעו שעמרי היה רוצה שתהיו שמחים, זו המורשת שלו".

חבר ילדות, גד שגיא: "אח שלי והחבר הכי טוב שלי. לא האמנתי שאני כותב עליך הספד. 20 שנים היית החבר הכי טוב שלי, אתה ונדב אחיך הייתם בני בית אצלי ואני אצלכם. מצאנו את הדרך ללמוד ביחד כבר אז. היכרתי את המודעות העצמית שלך גם בתקופת הצבא. גם כשנפגשנו פחות, תמיד היית החבר הטוב ביותר שלי. מעולם לא ראיתי אותך בלי החיוך, מעולם לא ראיתי אותך כועס, דאגת לכולם, הענקת תחושת אהבה לכולם, תמיד ידעת מה עובר עליי. אלוהים באמת לוקח את הטובים ביותר".

סא"ל עודד, ספד בשם צה"ל: "ביום השלישי בלחימה נכנסנו למבנה בח'אן יונס, היתה נתקפת נגד ועמרי נפגע ונהרג. עמרי, היית לוחם אמיץ, חתרת למגע, היית חבר של כולם, עם מסירות רבה. אהבת לגלוש ולטייל עם החבר'ה, המשפחה היתה ערך עליון עבורך. חובתנו להמשיך את חייו של עמרי גם לאחר מותו. משפחה יקרה - אתם איתנו מעכשיו קדימה".