"נכון שזה לא קל, וחסרה לי הפינה השקטה, אבל לא נשלחנו לרחוב"

אלה היא אישה חיובית בצורה יוצאת דופן. אף שגלעד, בעלה, גויס למילואים כבר בתחילת המלחמה ואף שנעקרה מביתה במושב שוקדה, הפכה לבדה את החדר במלון לדירה קטנה וחמימה. היא קנתה עציץ, שולחן אוכל וכיסאות, רכשה טוסטר ומיקרוגל, הציבה תמונות משפחה על השידה והדביקה על החלון ציורים של הילדים. את אחת המגירות שמשמשות לבגדים הפכה למגירת חטיפים, בדיוק כמו בבית.

עקורים בארצם - לחצו לכל כתבות הפרויקט המיוחד.

"נכון שזה לא קל, וחסרה לי הפינה השקטה, אבל לא נשלחנו לרחוב", היא אומרת. "יש לנו שני חדרים, מיטות, לול לתינוק, ארוחות טובות ומגבות שמוחלפות מדי יום. בהתחשב במצב אנחנו בלוקסוס. נאלצנו להתפנות, אבל הבחירה שלנו היא איך לעשות את זה.

"הדבר היחידי שביקשתי מהמלון הוא לא לשטוף את החדר, כי אני מעדיפה לנקות לבד ולהרגיש שהמקום שלי. אני גם מבקשת מהילדים לאסוף את הצלחות שלהם בחדר האוכל כדי לא להגיע למין פרזיטיות. חשוב שנהיה בעשייה ולא רק בקבלה".

לאחרונה חזרה אלה לעבודתה כמאמנת. את השיחות היא עושה בבקרים דרך הזום, כשאלון הקטן מנמנם לצידה. גם עדי בת ה־10 מצאה תעסוקה לשעות שאחרי הלימודים והיא מתנדבת במלון כבייביסיטר לילדים שאביהם נמצא במילואים. "הילדים מאושרים פה", מחייכת אלה כשיעל ורועי מקפצים על המיטה. "הם בלה-לה-לנד ומרגישים בחופש. אני מקפידה שנאכל ביחד בחדר ארוחת ערב, וזה זמן משפחה. אנחנו עושים טוסטים ולמדתי להכין במיקרו אורז, פסטה ופתיתים".

תחזרו לשוקדה ללא התלבטות?
"בהתחלה נלחצתי מהמחשבה הזו, ושאלתי את גלעד איך נעשה את זה אחרי מה שקרה. הוא בחוכמתו אמר לי שנדבר על זה בהמשך. עכשיו ברור לי שאנחנו חוזרים ואני סומכת על צה"ל שיטפל בחמאס. "לפעמים נראה לי שהתקשורת מתארת כאילו הכל פה רע, וזה לא נכון. יש פה ערבות הדדית, ועם ישראל נמצא בתהליך מדהים. אנשים התנדבו לצבא ונשים נרתמו למאבק. בשנים האחרונות קצת התבלבלנו בדרך".

משפחות מפונות שמעוניינות לשתף את סיפורן ב"ישראל היום" יכולות לפנות למייל TalA@IsraelHayom.co.il