"הצוואה שלו היא שנהיה מאוחדים": סמל שגב שוורץ נפל בקרב במוצב סופה

השמות מתערבבים אלו באלו, הדמעות שוטפות את כולם, אבל כל נופל הוא בן להוריו, אח, הורה, נכד. אל סמל שגב שוורץ ז"ל התוודעתי ימים ספורים לאחר השבת השחורה, אחותו קארין שוורץ רוטנברג פנתה אליי כדי לנסות ולהבין מה עלה בגורלו. שגב נפצע קשה בקרב במוצב סופה ולהורים נמסר כי הוא פונה לבית החולים, אך עקבותיו נעלמו והמשפחה נעה בין תקווה גדולה לחרדה עד ליום שבו נציגי צה"ל הגיעו גם לפתח ביתם. "הוא בן הזקונים שלנו, מתוך ארבעה אחים. מצחיק, תמיד מוקף חברים. כל מקום שהגיע אליו הביא איתו שמחה ואור. היו לו חברים מכל גווני החברה הישראלית. הוא ילד מתנה", מספרת אחותו קארין ל"ישראל היום".

הוריו ואחיו חששו כאשר שירת בחווארה ורווח להם כאשר נשלח לגזרה הדרומית והרגועה יחסית עד ל-7 באוקטובר, אז עולמם של רבים חרב עליהם. "לפני הגיוס הציעו לו לצאת לעתודה, הוא התחיל והרעיון היה שיתגייס כטכנאי אלקטרוניקה. שני האחים הבוגרים שלו משרתים ביחידה מסווגת במודיעין והייתה התלבטות גם על הכיוון הזה. אבל בסוף זו הייתה החלטה שלו לשרת בשירות קרבי בחטיבת הנח"ל. הוא התגייס לפני שנה, באוגוסט 22 ולפני חודש הם ירדו למוצב סופה", נזכרת קארין.

"זה היה אחרי שהם תפסו קו בחווארה ומאוד מאוד פחדנו וביקשנו שיהיה איתנו בקשר כל הזמן. התחושה הייתה שהם לא בטוחים שם. זו הייתה התקופה שהיו שם הרבה פגועים וכשהוא עבר לקו עזה – היינו קצת יותר רגועים. הכל היה יותר טכנולוגי ומרגיש יותר מוגן". את המידע על פציעתו בקרב בבוקר יום השבת הם מקבלים מאוחר. "בעלי העיר אותי וסיפר שיש בלגן, מחבלים מסתובבים עם טנדרים בשדרות. שלחתי הודעה לשגב: 'שגבי תשמור על עצמך. אוהבים אותך'. שלחתי לו תמונות של התינוק שלי לחזק אותו והייתי בטוחה שזו מערכה של כמה שעות".

לאחר מכן נסעה קארין לבית הוריה בבית שאן עם הרגשה רעה. הסיפורים על החדירה למוצבי צה"ל באזור החלו להתפרסם בחדשות ומשפחת שוורץ ניסתה לגלות מה עלה בגורל בנם. "בהודעה הראשונה שאנחנו מקבלים אומרים לנו שהוא פונה לסורוקה כשהוא פצוע קשה. עליתי מול חמ"ל נפגעים של הצבא, ביקשתי כל פיסת מידע, וככה עוברות השעות ואנחנו לא מקבלים שום דבר. שגב לא בבית החולים, המ"מ לא עונה והשעות הופכות לימים ואנחנו מרגישים בתוך גיהנום. אנחנו מגייסים כל אדם שאנחנו מכירים אבל שגב לא רשום בשום בית חולים".

בדיעבד הבינו בני משפחתו של שגב כי הוא נהרג באותו הבוקר באותה התבצרות בחדר האוכל במוצב. אך רק אחרי שלושה ימים הבשורה המרה מגיעה אל ביתם. הכאוס במדינה, בצבא באותם ימים השתף היטב במקרה הפרטי שלהם. "אחרי שלושה ימים שהסתובבנו בכל בתי החולים, רואים מראות זוועה ועוברים מיטה מיטה לראות אם זה שגב, ביום שני בלילה הגיעו חיילים שמספרים לנו ששגב נהרג. עד היום אנחנו לא יודעים מה בדיוק קרה. יודעים שהיה שם חדירה של עשרות מחבלים למוצב והם היו 15 חיילים שהתבצרו בחדר האוכל וניהלו קרב עד שלוחמי שייטת באו לחלץ אותם, אחרי 7 שעות. ארבעה לוחמים נהרגו, וכל היתר למעט שניים פצועים ומאושפזים בבתי החולים".

אני שואלת את קארין איזה מסר היא רוצה להעביר בימים אלו, בהם מתבשרים על נפילת חיילים נוספים בהגנה על הארץ. "מסר של אחדות ואהבה. החברים של שגב שהגיעו לנחם אותנו בשבעה סיפרו לנו עד כמה הוא היה ילד של חיבורים. הוא היה מחבר בין אנשים שונים מכל הרקעים והסוגים והגוונים. הצוואה שלו היא שנהיה מאוחדים, כל מה שהיה חסר לנו כל כך בשנה האחרונה. הביחד נותן לנו המשפחות השכולות המון כוח וחוזק וטעם להמשיך. כי עם כל הצער והקושי והכעס – קיבלנו חיבוק מאוד גדול מקהילות ואזרחים, שכנים, עבודה ומעגלים רחוקים יותר. זה נתן לנו המון כוח".