עשרים יום לאחר פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' וצה"ל מדווח על כ-71 אזרחים ישראלים המוגדרים נעדרים - כאלה שעדיין איש אינו יודע מה עלה בגורלם. מאז אותה שבת ארורה משפחות רבות מצויות בסיוט ובעלטה גמורה.
לצד מאות ההלוויות, הסיפורים והתיעודים הקשים שלא מפסיקים לזרום, יש משפחות שעדיין מנסות ללקט כל שבב מידע. גוררות את עצמן שוב ושוב אל מחנה שורה בתקווה לחזור עם תשובה, אך הם שבים על עקבותיהם בלי שמץ של מושג מה עלה בגורל יקיריהם.
אחת מהמשפחות הללו היא משפחת שגיא שכבר למעלה משבועיים לא יודעת מה עלה בגורל האם, עדה שגיא, שהשבוע חגגה יום הולדת 75 רחוקה כל כך ממשפחתה האוהבת והקרועה מדאגה וצער.
עדה היא אימא לשלושה, סבתא לשישה. במשך ארבעים שנה הייתה מורה ומחנכת של מרבית ילדי מועצה אזורית אשכול. לטענת בני משפחתה, אף גורם רשמי מטעם ממשלת ישראל לא יצר איתם קשר, ליווה או התענין בהם, והם כמהים ומתחננים לכל פיסת מידע.
"אנחנו מתחננים לדעת מה קרה", אמר בנה נדב שגיא. "לא יכול להיות שכבר שבועיים וחצי אנחנו בתופת הזו, עומדים באוויר. ללא שמץ של מושג מה עלה בגורלה".
קולות הנעדרים מעיני המשפחות - חגית רפאלי מישקין
עוד מספר נדב ,כי ככל הידוע להם, היו נסיונות ירי אל עבר הממד, ואף נמצאו עקבות דם בדירה שגם היא נהרסה בברוטליות וברבריות. אך כל אלו לא הספיקו לכך כדי שמשפחת שגיא תקבל מענה לשאלה הבסיסית: איפה אימא? מה עלה בגורלה.
"אימא שלי סובלת מאסטמה חמורה וזקוקה למשאף באופן מיידי ודחוף. אנו קוראים לכל הנוגעים בדבר לא לנוח ולא לשקוט עד שנתאחד יחד בחזרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו