"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יוזמה של רופאי דימות מסייעת לזהות את חללי הטבח

במסגרת המאמץ לזהות את החללים של מתקפת הטרור בנגב המערבי ולאתר מאות נעדרים, התאחדו 16 רופאים מומחים לדימות (בדיקות הדמיה) מכמה בתי חולים ליוזמה, שבזכותה זוהו עד כה שמונה חללים • המומחים מבצעים בדיקת סי.טי של גופות או חלקי גופות ומשווים את הנתונים למאגרי מידע שונים

,עודכן
0השמעה
זיהוי גופות במכון לרפואה משפטית אחרי 7 באוקטובר. צילום: גדעון מרקוביץ'

יותר משבועיים וחצי נמשכיםהמאמצים לזהות את החלליםשל מתקפת הטרור בנגב המערבי ולאתר מאות נעדרים. עד כה זוהו 765 חללים מקרב האזרחים שנרצחו, ועדיין יש לזהות עוד כ־250 (ובסך הכל, יחד עם החיילים, יותר מ־1,400 נרצחים).

צפו: לוחמי וכלבי עוקץ מחלצים אזרחים מקיבוצי העוטף תחת אש // דובר צה"ל

במסגרת המאמץ התאחדו 16 רופאים מומחים לדימות (בדיקות הדמיה) מכמה בתי חולים ליוזמה, שבזכותה זוהו עד כה שמונה חללים. המומחים מבצעים בדיקת סי.טי של גופות או חלקי גופות ומשווים את הנתונים למאגרי המידע של קופות החולים, בתי החולים וגופים כמו מכון מור, שבהם בוצעו בעבר בדיקות הדמיה למי שמוגדרים עדיין נעדרים.

נוסף על כך, בעבודת נמלים מצליחים המומחים להביא להצלבות בין ממצאים שמגיעים מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר לבין תיקיהם הרפואיים של הנעדרים."זו עבודת קודש ושליחות להביא לזיהוי של שרידי גופות, שלא ניתן היה לזהות בדרך אחרת. לא האמנתי שאעשה עבודה כזו בכאלה ממדים", אומר פרופ' אלי עטר, מנהל מערך הדימות בבילינסון שמוביל את היוזמה, לצד רופאים מבתי החולים בילינסון, השרון, שיבא ואסף הרופא.

"עבודת קודש". פרופ' עטר,צילום: באדיבות ביה"ח בילינסון

"התחלקנו לשלוש משמרות ואנו נמצאים מסביב לשעון באבו כביר. בכל זמן יש לנו מומחה שעובר על ממצאי בדיקות סי.טי של גופות וחלקי גופות, מומחה שעובר על תוצאות בדיקות הדמיה קודמות שקיימות במערכת הבריאות לגבי הנעדרים ואדם נוסף שמצליב בין השניים.

"זה פאזל שאנחנו מנסים לבנות ממנו תמונה ודאית. ניתן לעשות את הזיהוי למשל לפי ממצאים של שברים קודמים, או במקרה של אדם שעבר צנתור ויש לו סטנט (תומכן שניתן לראות בבדיקות ההדמיה לפני ואחרי). יש צילומי רנטגן של הסינוסים ומערות המצח, שאלו איברים שיש להם צורה ייחודית, ואפשר לעשות על בסיסם זיהוי ודאי. היה מקרה שבו זיהינו חלל על בסיס תפר מתכתי שהיה בגופו מניתוח קודם".

בתי החולים בילינסון, השרון, שיבא ואסף הרופא משתתפים ביוזמה (אילוסטרציה),צילום: אורן בן חקון

היוזמה להליך הזיהוי הייחודי היתה של ד"ר רן משרקי, רופא מתמחה בדימות שעשה התמחות קודמת ברפואה משפטית. צוות מומחי הדימות פנה גם לכמה חברות AI והציע להן לפתח תוכנה, שתשווה באופן אוטומטי בין הממצאים מן התיק הרפואי לממצאים שלאחר המוות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר