להקים את המדינה פעמיים: זו ההזדמנות לכונן מחדש את ישראל

7 באוקטובר 2023 הוא החור השחור של ההיסטוריה הישראלית. במשך כיממה, באזור שבין זיקים לחולית, בחבל הארץ שאותו כינינו "עוטף עזה", מדינת ישראל לא היתה קיימת. לא היה מודיעין שיספק התרעה, לא היו כוחות ביטחון שיספקו הגנה, לא היתה מדינה שתעמוד בייעודה. מבחינה פורמלית, "טבח שמחת תורה" התרחש בתוך הגבולות של מדינת ישראל, אבל מדינת ישראל לא היתה שם. מבחינה פורמלית, "טבח שמחת תורה" התרחש אחרי 1948, בתקופה שבה ליהודים יש מקלט בטוח, אבל באותו היום - הם היו בגלות.

החור השחור של ההיסטוריה הישראלית הוא רגע של ואקום. ואקום של ריבונות שמתרחש בזמן ובמרחב שבהם יש מדינה ויש ריבונות. היממה הזאת שינתה אותנו. אנחנו כבר לא אותם האנשים, ואנחנו כבר לא אותה המדינה. היא שינתה אותנו כי פגשנו פנים אל פנים בהיסטוריה היהודית.

ההיסטוריה היהודית חוזרת

במשך כ־1,900 שנה יהודים היו חסרי מדינה וחסרי כוח מגן עצמאי. התנועה הציונית קמה על ידי אנשים שהבינו שהעולם הוא מקום שאינו ידידותי ליהודים. אחרי פוגרום קישינב, שהתרחש בתחילת המאה ה־20, חיים נחמן ביאליק כתב פואמה נבואית בשם "בעיר ההריגה", וזאב ז'בוטינסקי תרגם את השיר לשפה הרוסית וכתב לו מבוא. במבוא של ז'בוטינסקי הוא מתאר את עצמו מהלך בתוך קישינב ורואה ספר תורה שהפורעים והבוזזים חתכו לחתיכות קטנות. זהו ההמשך במילים של ז'בוטינסקי עצמו:

"בָּעִיר הַהִיא רָאִיתִי תּוֹךְ סְחִי

פִּסָּה אַחַת מִגְּוִיל־תּוֹרָה קָרוּעַ.

נֵעַרְתִּי בִּזְהִירוּת מִקְּלַָף נִצְחִי

אֶת הָאָבָק שֶׁבּוֹ הָיָה זָרוּעַ;

וְשָׁם כָּתוּב: 'בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה' –

רַק שְׁתֵּי מִלִּים מִסֵּפֶר עַם־הַנֵּצַח.

בְּשְׁתֵּי מִלִּים הַלָּלוּ חֲבוּיָה

הִסְתּוֹרִיָּה שֶׁל כָּל פִּרְעוֹת־הָרֶצַח"

כל ההיסטוריה של הפרעות - שכוללות, למשל, את הטבח ביהודי וורמייזא ומגנצא, את האינקוויזיציה של ספרד ואת פרעות חמלניצקי - כולה מתנקזת לשתי מילים: "בארץ נוכרייה". כשליהודים אין כוח, הם נטבחים.

התובנה הזאת כוננה את הציונות. ההבנה הפשוטה שהחלופה לריבונות יהודית זה קישינב - חיה בתודעתו של הדור שייסד את מדינת ישראל.

חזרתו של הפלא

הדור המייסד הוא הדור שחי בשני עידנים: הוא חי בעידן שבו ליהודים לא היתה מדינה, והוא חי בעידן שבו ליהודים היתה מדינה. הפרספקטיבה הכפולה הזאת של הדור הראשון טיפחה אצלו את התחושה שכל מה שיש כאן אינו מובן מאליו. ואדם שמבין שהפלא שהוא חי בו הוא לא מובן מאליו, מבין גם שהפלא יכול להיעלם. לכן הוא משקיע בו, מטפח אותו ומתמסר אליו.

בדור השני התחושה הזאת נשחקת מעט, אבל גם הוא עדיין זוכר שעצם קיומו של בית לאומי לעם היהודי הוא פלא - אסור לסכן אותו, חייבים לטפח ולהעצים אותו. הדור השלישי נוטה כבר לשכוח שהמדינה היא פלא. הוא נולד אל תוך המדינה, הוא לא מסוגל כמעט לדמיין מציאות שבה ליהודים אין מדינה. הזמן עושה את שלו, והמציאות עוברת טריוויאליזציה.

עבור הדור הרביעי, מדינת יהודים היא מציאות כל כך מובנת מאליה, שמופיעה האשליה שזאת גם מציאות יציבה, נוקשה ונצחית.

זאת כנראה הסיבה לכך שהריבונות היהודית של הבית הראשון של ימי דוד ושלמה החלה להתפרק בעשור השמיני על ידי הדור הרביעי. זאת כנראה הסיבה לכך שגם הריבונות היהודית של הבית השני, של ממלכת החשמונאים, החלה להתפרק בעשור השמיני על ידי הדור הרביעי.

בדור הרביעי, כשהפלא נשכח, כשהכל נהיה מובן מאליו - מופיעה האשליה שהכל יציב ונצחי, וכשזה קורה אנחנו נוטים להסתכסך, לריב ולפרק את הפרויקט כולו מבפנים. זהו אחד מהפרדוקסים העמוקים של הקיום האנושי: כשאנחנו מאמינים שהמציאות היא יציבה - היא מתפרקת, אבל כשאנחנו מודעים לכך שהמציאות יכולה בכל רגע להתפרק לנו מתחת לרגליים, היא נותרת יציבה.

ב־7 באוקטובר קיבלנו ד"ש מההיסטוריה היהודית. ב־7 באוקטובר היינו ליממה אחת ב"ארץ נוכרייה", אף שפורמלית זה קרה בארץ ישראל ובמדינת ישראל. ועכשיו, כולנו בוגרי החור השחור של ההיסטוריה הישראלית: היינו בגלות, היינו במציאות שבה אין מדינה ונזכרנו באמת שאותה שכחנו, שגם אני אישית שכחתי - החלופה למדינת ישראל זה קישינב.

עכשיו אנחנו אנשים אחרים. רכשנו את הפרספקטיבה של הדור הראשון. המייסדים היו עדים למציאות שבה אין מדינה, ולכן הם ידעו להעריך את העובדה שיש לנו מדינה. וממש כמוהם, אנחנו הישראלים שחיים בצד השני של החור השחור, גם אנחנו היינו עדים למציאות שבה אין לנו מדינה. במילים אחרות, מאז שמחת תורה, אנחנו, בני הדור הרביעי, מסתכלים על המציאות דרך העדשות של בני הדור הראשון.

ואולי זאת לא רק מטאפורה. אולי לא רק רכשנו את הפרספקטיבה של המייסדים, אולי אנחנו באמת המייסדים. כדאי לדעת שלא קונספציה אחת התרסקה - ערימה של קונספציות התרסקו. ואחרי שכל הוודאויות שלנו נסדקו, וכל התפיסות שלנו נשברו, צניעות חדשה מתחילה לבצבץ בתודעתם של רבים מהישראלים. ההבנה שאנחנו לא מבינים. זאת צניעות שרק תלך ותתגבר. אנחנו נכנסים למלחמה, שהיא כלשונו של קלאוזביץ "ממלכת אי־הוודאות".

עברנו, ואנחנו ממשיכים לעבור, רעידת אדמה שמנפצת את כל האמונות שלנו ואת כל התפיסות שלנו. המשמעות של רעידת האדמה המנטלית הזאת היא דרמטית: המשמעות היא שאחרי המלחמה הכל נמצא על השולחן - מהחוזה של המדינה עם הקהילה החרדית (שאני בטוח שהחברה החרדית עצמה תרצה לשנות אותה), דרך מנגנוני הרווחה של המדינה, ועד לכינונה של חוקה.

לצד הצניעות ההולכת ומתפתחת, יש סנטימנט נוסף שמופיע במלוא עוצמתו. התחושה שהמדינה הזאת שייכת לנו, לאזרחים שלה. כשאתם מסתכלים סביב ורואים את אלפי המתנדבים ואת מאות היוזמות שצומחות מלמטה על מנת לפצות על החולשה של מנגנוני המדינה מלמעלה - על מה אתם בעצם מסתכלים? אתם עדים לתופעה שהיא נדירה ועוצמתית בצורה יוצאת דופן. אתם עדים לכך שהעם הישראלי מרגיש תחושת אחריות ובעלות על המדינה הישראלית.

ומה קורה כשמשלבים את שתיהן? מה קורה כשהצניעות שנובעת מרעידת האדמה המנטלית מתמזגת עם תחושת האחריות והבעלות המשותפת של האזרחים על המדינה שלהם? כשהן משתלבות הן מאותתות לנו שאחרי המלחמה אנחנו נקבל מההיסטוריה הזדמנות בלתי חוזרת: את ההזדמנות להקים מחדש את מדינת ישראל. בזכות הצניעות - כלומר, בזכות העובדה שאנחנו לא נאחזים בתפיסות העולם הקודמות שלנו - יש לנו הזדמנות להיפרד ממה שהיה. בזכות תחושת הבעלות המשותפת יש לנו הזדמנות לכונן מחדש את מה שיהיה.

אסור לשכוח שב־7 באוקטובר פגשנו לא רק את הרוע המוחלט שהגיע מעזה, אלא גם את הטוב הטהור: של השוטרים, המפקדים, הלוחמים, היחידות המיוחדות וכיתות הכוננות - כל אחת וכל אחד מהם גיבורי ישראל. אסור לשכוח שבד בבד עם הרוע הטהור של חמאס, ראינו גם את הטוב הטהור של המתנדבים ואת העוצמה האדירה של האזרחים. כשנקים מחדש את המדינה, זאת תהיה מדינה שתצליח לעשות את מה שהמדינה הנוכחית לא מצליחה לעשות: להצליח לשקף ולו במעט מלמעלה את העוצמות ואת הטוב של החברה הישראלית מלמטה.

על פי הסיפור המקראי, העולם נברא פעמיים: פעם ראשונה בשישה ימים, ופעם שנייה אחרי המבול. על פי הסיפור המקראי, לוחות הברית ניתנו פעמיים: היו "לוחות ראשונים", משה שבר אותם, ואז הוא קיבל את הלוחות השניים. בדברי הימים יהיה כתוב שמדינת ישראל קמה פעמיים: היא קמה בפעם הראשונה ב־1948, ובפעם השנייה, אחרי המבול, ואחרי שנשברו כל הקונספציות וכל הלוחות, בתהליך שהתחיל בחור השחור של אוקטובר שנת 2023.