בלם את המחבלים: הסיפור ההירואי מאחורי הקרב על כיסופים

בשבת מוקדם בבוקר, ה-7 לאוקטובר, עדי יצא לסיור שגרתי בקו עזה, צמוד לישוב כיסופים, יחד עם אבי המ"כ, איתמר - לוחם נוסף בכוח, מיכאל הסמל ושגיא הנהג.

בשעה 06:30 התחיל מטח טילים כבד לעבר העוטף, ועל מנת להגן על עצמם, הלוחמים ירדו מהג'יפ והלכו לשבת מאחורי בטון בתחנת אוטובוס קרובה. תוך כדי, התקבל דיווח על ארבע חוליות מחבלים שמתקרבות אליהם ומתכוונות לפרוץ אל קיבוץ כיסופים.

בהחלטה של רגע ומבלי לחשוב פעמיים, החליט כל הכוח פשוט להתקדם לעברם, בהבנה שזו מלחמה על הבית, מלחמה על החיים של תושבי קיבוץ כיסופים.

במהלך הנסיעה הם נתקלו בחוליות המחבלים וקיבלו מכת אש ראשונה, כשכולם עוד היו בתוך ההאמר. עדי, שישב צמוד לדלת ירידה מאחורה, ירד ראשון לעברם והתחיל בקרב יריות, מיד אחריו ירד מיכאל הסמל. אבי המפקד ואיתמר הלוחם הנוסף, שישבו ליד עדי מאחורה, קמו לצאת, אבל ספגו פגיעה עוד בתוך ההאמר. אבי קיבל כדור בראש, ואיתמר קיבל כדור ביד ובכתף . במהלך הלחימה מתוך הרכב, שגיא הנהג קיבל כדור ביד.

כנגד כל הסיכויים, עדי ומיכאל הצליחו לעכב את קבוצת המחבלים עד שהג'יפ הגיע לבסיס והכין את כל אנשיו ללחימה המתקרבת. העובדה שעדי ומיכאל נמצאים בקרב קשה עם המחבלים אפשר לכוחות שנמצאים בבסיס להקפיץ את כולם ולהתכונן לחדירת המחבלים.
בזכות זה בסיס כיסופים הוא היחיד בין בסיסי הגדר שלא הצליחו המחבלים להשתלט עליו מחבלים.

עדי נהרג בקרב על קיבוץ כיסופים. בזכות הקרב, ניצלו חייהם של רוב חבריו של עדי לבסיס, ושל חלק גדול מתושבי קיבוץ כיסופים. גם בנופלו עדי היה לוחם בכל רמ״ח אבריו, נלחם עד הרגע האחרון ונפל כגיבור.