"תכעס עלי אם אצטרף אליך?": נטע אפשטיין, שקפץ על רימון כדי להציל את בת זוגו, הובא למנוחות

אלפי בני אדם הגיעו היום (שלישי) לבית העלמין בקיבוץ עינת ללוות בדרכו האחרונה את נטע אפשטיין, בן 22 מקיבוץ כפר עזה. אפשטיין התגורר בקיבוץ עם בת זוגו אירן שביט. השניים נכנסו לממ"ד כשהחלה המתקפה. אלא שהמחבלים חדרו לדירה שלהם והצליחו לפתוח את הממ"ד. המחבלים השליכו רימון לתוך הממ"ד. נטע לא היסס. הוא נשכב על הרימון וכך הציל את חייה של אירן.

בשנת 2018, כשהיה בן 17, היה נטע ממובילי מחאת "תנו לגדול בשקט" – מחאה של בני נוער מעוטף עזה, שסבלו מירי הרקטות. במסגרת המחאה צעדו אלפי בני נוער מיישובי העוטף אל הכנסת בירושלים.

אירן, בת זוגו שהציל, ספדה לו בבכי: "אהוב שלי, אני לא מצליחה להבין איך אני חושבת מה להגיד לך בפעם האחרונה. מה אעשה בלעדיך? אתה תכעס עלי אם אצטרף אליך? פשוט כואב לי כל כך. אמרנו שזה לנצח. כבר חשבנו על שמות לילדים. השמלה הלבנה מחכה לך. תמיד שמרת עלי, כמו ששמרת עלי בממ"ד".

"אמרת שזה לנצח, אז למה אני נפרדת ממך? אני בטוחה שגם למעלה אוהבים אותך כמו שאהבו אותך פה. היית הכי טוב בעולם. גם ברגעים האחרונים לא הפסקת להגיד כמה אתה אוהב אותי. אהוב שלי, אולי תחזור? גם אם זה רק רק להגיד שלום. איך אני אמורה להיפרד ממך? אני מבטיחה שאעשה דברים גדולים בחיים שלי והכל למענך. אהוב שלי, אני אוהבת אותך לעולם".

האם איילת: "אירן הודיעה לי במילה אחת. שאלתי: 'הוא נושם?' היא ענתה: 'לא'. ילד יקר ואהוב שלי. ילד לב. איפה אתה? אני רוצה אותך לידי. לחבק אותך. להסתכל בעיניים היפות לך. קסם שלי. כמה אהבה יש בך. לאן הלכת? כל השירות הצבאי התפללנו שתחזור בשלום. וכמה שמחנו כשחזרת. שמענו מאירן את סיפור הגבורה שלך ואנחנו מתנחמים בזה שלא מתת לשווא ושהיא פה איתנו. נחסר אותך עד לסוף הזמן. אוהבים וכואבים, אמא ואבא".

האחות, אלמה, הספידה בבכי: "אני לא מוצאת את המילים. אני לא יודעת מה אעשה בלעדיך. בלי הצחוק שלך. לא יכולה לדמיין את החיים בלעדיך. כמה שאהבת את אירן. האהבה ביניכם המיסה לי את הלב". הדודה שרוני: "הוא כל כך אהב את אירן ואין פלא שהוא הגן עליה ברגעיו האחרונים".