"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצ'רצ'ילים שלנו: את גורל המערכה יקבעו מפקדי האוגדות והחטיבות

אף פעם צה"ל והעם לא נשאו את עיניהם בעת מלחמה לצמרת המדינית, אלא למצביאים בשטח • הם אלה שצריכים לתת את הפרשנות המרחיבה ביותר להחלטת הממשלה ולרצון הציבור

,עודכן
0השמעה
כוחות צה"ל בגבול רצועת עזה. צילום: איי.פי.

החל מאמצע השבוע שעבר אפשר היה לשמוע קובלנות משונות של פרשנים צבאיים בתקשורת על כך שאין הגדרה למטרות המלחמה. כרמלה מנשה נכנסה ללופ בעניין הזה מול השר יואב קיש, אחר כך גם באחד מערוצי הטלוויזיה. כשזה קורה, כמו הדיווחים שפשטו בכל הרשת על חדירת כלי טיס בלתי מזוהים פרי הדמיון, המסקנה היא שהתקשורת משקפת איזה הלך רוח בצמרת צה"ל.

הרמטכ״ל בשיח עם מפקדים ולוחמים בדרום: "אני סומך עליכם, גם על הרוח וגם על הכוח" // צילום: דובר צה"ל

מאחר שהעניין הזה הטריד, בגלל המשמעות שלו, התקשרתי לשר בכיר עם רקע ביטחוני מובהק. הוא ביטל את הטענה הזאת לחלוטין ויעץ לי לקרוא את ההודעה המסודרת שיצאה בעקבות החלטת הממשלה. כבר ביום ראשון בלילה קיבל הקבינט הביטחוני "שורה של החלטות מבצעיות שמטרתן להביא להשמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי, באופן שישלול את יכולתם ורצונם לאיים ולפגוע באזרחי ישראל לשנים רבות".

זו אמירה ברורה שמפקדי צה"ל יכולים לקחת ולעשות איתה מה שהם רוצים. הקבינט נדרש לאשר רק מהלכים גדולים, הוא לא יכול לבוא במקום תוכניות של הפיקוד הבכיר. אולי לאשר בכללי את תוכנית המבצע הקרקעי ואת העיתוי שלו, אם כי מניסיון העבר, דווקא אסור לפרט יתר על המידה, מסיבות של דליפה.

בציבור יש אולי ציפייה שיקום לנו צ'רצ'יל ב"שעה אפלה". אז החדשות הן שיש לנו "צ'רצ'יל". זוהי מנהיגות צבאית שמגיעה מלמטה ומורכבת מכמה מפקדי שדה מעולים שהורחקו מצמרת צה"ל על ידי רמטכ"לים קצרי ראות. השמות הם צ'יקו תמיר, עופר וינטר ועוד, שכדאי לגייס אותם ושכמותם באופן מיידי.

אף פעם צה"ל והעם לא נשאו את עיניהם בעת מלחמה לצמרת המדינית, אלא למצביאים בשטח. "המערכת המדינית תמיד תקרוס, ואז רק הצבא והחיילים סותמים את הפרצה", זה מצב כללי שהגדיר לי כבר לפני קרוב לעשר שנים תא"ל (מיל') צורי שגיא.

מי שיקבעו את גורל המערכה אלה מפקדי האוגדות והחטיבות. הם אלה שצריכים לתת את הפרשנות המרחיבה ביותר להחלטת הממשלה ולרצון הציבור. הם אלה שצריכים קודם לבצע ואחר כך לקבל אישור בדיעבד מהרמטכ"ל או משר הביטחון, כפי שהיה ב־1967 ובשאר מלחמות המגן הגדולות.

את כושר האלתור וההסתערות ראינו ביום הראשון למלחמה, בשעת הטבח. שני ראיונות חשובים מלמדים במשהו על פעולת הכוחות בשטח מייד עם החדירות הראשונות. הראשון הואראיון שקיימהלילך שובל באתר זה עם טייס המסוק סא"ל א' ויש בו עובדות חשובות על תפקוד חיל האוויר; השני,ראיון עם מ"פ השריון סרן ברשכתבה טל אריאל יקיר, גם הוא באתר זה, נותן תמונה מסוימת על פעילות הטנקים בקו.

מתברר שכחצי שעה לאחר תחילת המתקפה יצאו שני מסוקים לפי מה ששמעו בתקשורת, וכעבור כשעתיים הצטרפו אליהם עוד ארבעה מסוקים. פיקוד חיל האוויר לא תפקד. מ"פ השריון קיבל התרעה מייד לאחר תחילת ירי הרקטות עם שחר מהמח"ט; וכמו טייסי המסוקים שהגיעו לשטח על דעת עצמם, הטנק של סרן בר היה מאוד אפקטיבי. אילו רק היו שם 20 מסוקים ולא שישה. 15 טנקים ולא ארבעה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר