קצין המשטרה שהציל את קיבוץ נירים - ונשאר להגן על הבית

כשהחלה מתקפת הטרור הרצחנית ביום שבת, רפ"ק עמית לוי, קצין במשטרה, היה בחופש מהעבודה. הוא רץ עם אישתו וחמשת ילדיהם לממ"ד, אך כששמע את הירי, שם כובע זיהוי ולקח את ה-M16 שלו, ויצא להגן על הבית. די מהר הוא הבין שהצבא לא יגיע בזמן. באותו זמן, איש לא הבין שזה ייקח נצח.

עמית השאיר את אישתו והילדים בבית, סגורים בממ"ד, וארגן חוליית לחימה עם שני חברי כיתת הכוננות, מיכאל וסטס. אחרי התארגנות יצאו לכיוון גדר הקיבוץ, שם נתקלו בשלושה מחבלים.

הם הרגו שני מחבלים והשלישי ברח. אז הם ספגו ירי כבד ונסוגו
לכיוון הבתים. הם מצאו עמדה גבוה ומשם ניהלו לחימה ותצפית ככל שיכלו מול למעלה מ-20 מחבלים שהיו חמושים בתחמושת כבדה.

כאשר הצבא הגיע, עמית חבר אליהם, סייע בלחימה וגם פיקד. בשלב הזה הוא המשיך לתפקד בקור רוח כשהוא מתחיל לקבל שמות של חברים לכוח שנהרגו, ומשפחתו עוד לכודה בתוך הממ"ד.

כאשר החל טיהור בתים וחילוץ משפחות לנקודת ריכוז במועדון, עמית לא רץ לבית שלו. הוא נשאר עם כיתת הכוננות והצבא לחלץ משפחות על פי סדר הבתים. הצבא היה בהלם מהמראות שנגלו להם, אז עמית תפס פיקוד גם על החיילים, והחל לנהל אותם ואת החילוץ.

הפעם היחידה שעצר, ממש לדקה, היה כשחילצו מהבית שלו את משפחתו. לאורך כל היום הוא המשיך לקבל עוד שמות של חברים ושוטרים שנהרגו.

ללא הפסקה, בלי לעצור, עמית אירגן את ההגנה על המועדון אליו חילצו את המשפחות, ואז ניהל רשימה של מי שעוד זקוק לחילוץ.

הוא לא עצר עד שוידא שאחרון התושבים חולץ והבית טוהר ממחבלים. בשלב הבא, העבירו את כולם לגני הילדים, שהם מבנים ממוגנים, שם תושבי הקיבוץ העבירו את הלילה. עמית לא הגיע למבנה הממוגן לנוח. הוא המשיך לעבוד במשך כל הלילה וגם למחרת.

ב-17:00 אחר הצהריים עזבו המשפחות את הקיבוץ בשיירה מאובטחת לאילת. עמית לא הצטרף. הוא נשאר יחד עם עוד שלושה אנשים להגן על הקיבוץ ולסייע לכוחות הצבא שם.

תושבי הקיבוץ סיפרו "עד עכשיו הוא שם. ואם זה לא מספיק, אז הוא דואג לחיות הבית שנשארו מאחור, ובכל ערב מעביר לנו דיווח מסודר על החיות הכל בית, מה אכלו, שתו ומה מצבם".

"התפקוד של האדם והקצין הזה כמו שראיתי בעיניים שלי היה מדהים," הוסיף אחד התושבים. "בזכות עמית, הרבה אנשים אצלנו נשארו חיים".