מתכון להרס עצמי: תרבות ההשתקה - החוט הדק שמקשר בין אירועי התקופה

חוט דק מקשר בין אירועי התקופה:לחץ שמופעל על דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן על ידי עמיתיה כדי שתשנה את עמדותיה כך שיהיו נגד הרפורמה המשפטית; חוקרים שמסרבים להתראיין כתומכי רפורמה מחשש שיבולע לעתידם האקדמי; רדיפת פורום מחקר בארץ ולחו"ל; תיוג "אנשי האור" - אנשי המחאה נגד הממשלה אל מול "אנשי החושך" (אל תסתכלו במראה, יכול להיות שאלו אתם).

תרבות השתקה שראשיתה בימים עברו, שבאופן מוזר למדי מקודמת על ידי ליברליים בעיני עצמם, וצוברת תאוצה מאז נולדה לעולם הרפורמה המשפטית.

רוח רעה שפושה בכל תחום חברתי

בסוף השבוע נחשף אירוע מקומם נוסף על ידי העיתונאי עמית סגל. בוגרי אמ"ן ארגנו כנס בנושא החם והזמינו חמישה פאנליסטים: אלוף במיל' גיורא איילנד, פרופ' סוזי נבות, ח"כ לשעבר סתיו שפיר ועינת גז.

אין צורך לפתוח גוגל, כולם מתנגדי רפורמה וחובבי מחאה. לצורך האיזון, לפחות למראית העין, הזמינו הבוגרים של אגף המודיעין הנחשב בעולם אחד בשם עו"ד אריאל ארליך - בוגר אמ"ן גם הוא וחוקר בקהלת. תוך יממה קיבל ארליך הודעת ביטול. התברר שבוגרי הארגון, אדוקי המחאה, אינם יכולים לשאת ולהאזין למי שתומך בשינויים במערכת המשפט.

שהרוח הרעה הזו הפושה באקדמיה, בעיתונות ובצבא חשפה את העצב הרגיש של אנשי המודיעין בסוף השבוע האחרון: הקונספציה. הם לא יכולים לשאת ולשמוע משהו שיאתגר אותם, אולי חלילה ירגיז, יגרום להם לחקור לעומק את התנגדותם העזה לרפורמה או לממשלה או לחוק הגיוס (תבחרו את הנושא השבועי).

פיצ'ר מדאיג במצב בחברתי של ישראל

זאת הייתה עקב האכילס של המודיעין במלחמת יום כיפור לפני 50 שנה. מי היה מאמין שבקרב בוגרי אמ"ן, גיבורי החיל, יש מי שמפחדים גם היום לאתגר את תפיסת עולמם.

הכנס הזה שבו ינאמו ארבעה בגנות הרפורמה הוא לא באג. הוא פיצ'ר מדאיג מאוד במצבה החברתי של ישראל. הניסיון לסמן באופן ילדותי את תומכי הרפורמה ואת אנשי המחאה בצבעים של שחור ולבן מסוכן לעם שבנה את עצמו לתפארת מתוך מחלוקות ודיונים.

אמנם התאקלמנו חלקית במזרח התיכון אבל אין סיבה שנאמץ מהשכנים שלנו את תרבות ההשתקה. זוהי תרבות שבה מחלוקות אינה חומר לבנייה, אלא להרס עצמי. מחנה המתקרא נאור ופלורליסט צריך לוודא שהוא מאפשר לאחר להתקיים לצדו - ואפילו רחמנא לצלן לחשוב אחרת ממנו.