ההרס במאחז היה עצוב - אבל אפילו סמוטריץ' הבין שהוא הכרחי

אף פעם לא נעים לראות הרס של בתים. גם ההרס אמש במאחז "אעירה שחר" היה עצוב, והכעיס מאוד את תושבי המקום, שהפנו אצבע מאשימה אל השר במשרד הביטחון הממונה על המנהל האזרחי, הלא הוא בצלאל סמוטריץ'.

הם הרגישו נבגדים. הם ציפו שבמשמרת שלו לא יחזרו על עצמם מראות כאלה, של כוחות מג"ב ומנהל אזרחי שבאים עם כלים כבדים והורסים בתי יהודים, יהודים שהם הבייס המיידי שלו. גם שתיקתם של השרים סטרוק ובן גביר רעמה באוזניהם.

אך מבדיקה מעמיקה יותר של המקרה עולה כי הגבעה הסמוכה ליישוב כוכב השחר הוקמה על קרקע ערבית פרטית. לא קרקע במחלוקת, לא אדמות מדינה, לא אדמת סקר. סטטוס חד וחלק. לבנות דווקא שם זה לא חכם, במילים עדינות. השתנה מהמקפצה, אם נהיה כנים יותר עם עצמנו.

נכון ש"כל רגב מאדמת ארץ ישראל" וכולי, אבל יש הרבה מקומות חיוניים אסטרטגית במידה דומה אם לא יותר, ושיש להם סיכוי רב יותר להישאר על הקרקע מאשר דווקא שם, כשמדובר באדמה שאין מחלוקת לגביה.

אכיפה בררנית

אין ספק שאם סמוטריץ' היה יכול להשאיר את המקום על כנו - הוא היה עושה זאת. יש כל מיני דרכים למנוע הרס כזה, אבל המצב כאן היה כל כך חד־משמעי, שהוא באמת לא היה יכול לעשות הרבה. על פי מקורבים, הוא אף הציע למתיישבים לעבור לאדמות מדינה סמוכות ולנסות להסדיר את המקום, אך הם דחו את ההצעה משום שהם לא מכירים בעצם העניין שיכולה להיות אדמה בבעלות ערבית בארץ ישראל. כל שנותר לשר זה לקוות שמספר בתי היהודים שהוא הכשיר בתקופת כהונתו, יעלה על זה שנאלץ להרוס.

עושה רושם שבתקופת כהונתו של השר סמוטריץ' מתחילה להצטמצם האכיפה הבררנית שהונהגה עד היום נגד בנייה יהודית ביהודה ושומרון. בעוד הבנייה הערבית הבלתי חוקית עולה עליה בכפולות אסטרונומיות, במשך שנים התמקדו אנשי המנהל האזרחי דווקא בהרס בנייה יהודית, באופן לא פרופורציונלי.

כשח"כ גלעד קריב (עבודה) מספר בראיון לאריה אלדד ולאיתן כבל ב־103על דיון בוועדת חוץ וביטחון שבו התברר "עד כמה האכיפה מול הבנייה הלא חוקית הפלשתינית היא יותר מחמירה מהאכיפה הלא חוקית במאחזים. התברר גם מה הפער הדרמטי בין מספר היתרי הבנייה שניתנים בהתנחלויות לבין היתרי הבנייה שבעצם לא ניתנים לפלשתינים", זה מחזק את התחושה בשינוי המגמה. אבל גם כשחמושים במדיניות חד־משמעית וחסרת פשרות, לא תמיד מצליחים.