לא יושבות מאחור: המתמודדות הדתיות לרשויות המקומיות נחושות לפרוץ את תקרת הזכוכית

מספר שיא של נשים דתיות שרצות לראשות בבחירות המוניציפליות מבשרות תחילתה של מהפכה של דור חדש שמבקש לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות ולהשמיע את הצרכים הייחודים שלהן.

עליזה בלוך מבית שמש הייתה ראש העיר הדתייה אולי הבולטת ביותר, אך בבחירות לרשויות המקומיות שייערכו באוקטובר הקרוב מצטרפות אליה כעשרה נשים דתיות שיתמודדו על ראשות העיר או המועצה בכל רחבי הארץ. מדובר במספר היסטורי.

בין הנשים שרצות ניתן למצוא את בתו של שר החינוך לשעבר שי פירון, אור זומר פירון המתמודדת על ראשות אורנית. אביטל כהן מתמודדת על המועצה המקומית באפרת, מיכל שפירא במעלה אפרים, אילנית וואהל בחוף אשקלון,  אליענה זילברמן בקדומים, הילה לנקרי במטה יהודה,  ועוד.

אסור להפקיר את המרחב המקומי

נוגה גיל בשיא, שרצה לראשות עמק המעיינות, אומרת: "אסור שנפקיר את המרחב המקומי בשעה שמסתמן שהרשויות המקומיות הופכות להיות הקרקע הכי יציבה שלנו כאן במדינה. עמק המעיינות הוא דוגמא למרקם חיים עדין ומכבד בין אוכלוסיות מגוונות ואני רואה זכות להוביל אותו לקומה הבאה שלו. אני אשת ציבור שגם שומרת מצוות. לא בגלל זה בחרתי לרוץ אבל בוודאי שזה משפיע. גדלתי בבית ובקהילה שהתורה והעבודה הם נר לרגלי, בית גידול שעיצב והשפיע על מי שאני".

"אני יודעת שהריצה שלי בתקופה מורכבת זו מציתה חששות של הדתה וכיצד ישפיעו האמונות שלי על חיי התושבים," מוסיפה גיל בשיא. "בפניהם אני מתחייבת: בעולם הערכי שלי כולם שווים. כך אני חיה את חיי הפרטיים, כמי שנשואה לאיש שאיננו שומר מצוות, וכך גם אנהל את המועצה. אנחנו יכולים לחיות יחד בעמק ולהנות מהשוני והמגוון, בלי דורסנות ועם חילוקי דעות. יחד עם ערכים משותפים של התיישבות, כבוד האדם ואחריות למדינה שהקמנו בעמל רב".

אור פירון-זומר, בת 35, נשואה לגל ואמא לשחר, עמית, אביב ושלו מספרת: "אמנם אני אישה המקיימת אורח חיים דתי, אבל תחושת האחריות הישראלית-ציונית שלי איננה סקטוריאלית או מגזרית. אורנית היא יישוב מעורב בה יש מיעוט דתי המונה 20% מסך תושביה. אני רואה בכך שליחות שאורנית תהפוך למודל לחיים משותפים טובים ומכבדים".

"המציאות המורכבת בישראל מעמיקה את תחושת האחריות שלי כאישה דתית לתרום לבניית קהילה שמתנהל בה שיח מכבד," היא אומרת. "קהילה היודעת לספק את צרכי כלל התושבים מבלי לפגוע באמונות ובצרכים שלהם".

מציאות מורכבת

"לשמחתי, על אף החשש הראשוני הנלווה למפגש עימי, בעיקר בעקבות מה שקורה במדינה כולה, אני מנהלת שיח פתוח וכן עם תושבים רבים ומצליחה ליצור את אותם ממשקים ונקודות מפגש שעוזרים ליצירת מטרות משותפות כדי לחיות כאן יחד. חשוב שנשים רבות ככל האפשר, ובתוכן גם נשים דתיות, יבחרו להיות חלק מעמדות ההנהגה שלנו. זה חסר לנו עכשיו יותר מתמיד, וזה בדיוק הזמן לפעול ולשנות".

התנופה הזו של נשים דתיות שרצות לרשויות המקומיות לא צמחה בחלל הריק. תחת הכותרת "רוצי במקומי" פועלת תנועת האישה הדתית לאומית "אמונה" להגדלת מספר הנשים מהציונות הדתית שייקחו חלק בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר הקרוב.

יו"ר תנועת אמונה, יפעת סלע, אומרת: "השלטון המקומי משפיע על חיי היומיום האזרחים במדינת ישראל. לצערנו, מקומן של הנשים סביב שולחן מקבלי ההחלטות שם קטן באופן משמעותי מחלקן היחסי באוכלוסייה - ובהסתכלות על הנשים הדתיות – המספר אף נמוך יותר".

פחות מאחוז מראשי העיר לדורותיהם היו נשים

"נשים דתיות מומחיות ובכירות בתחומן ברפואה, בתרבות, בחינוך, משפט, כלכלה ועוד אך בעמדות קבלת ההחלטות ברשויות מקומיות - הן בייצוג חסר. נשים דתיות בעמדות מפתח מהוות מודל לדור הצעיר ומסר לכל ילדה שהשמים הם הגבול. אמונה תמשיך לפעול לעידוד נשים דתיות להצטרפות למערכת השלטון המקומי ואנו פונות לכל אישה דתית שמתלבטת או רוצה להתייעץ- מוזמנת לפנות אלינו וננסה לסייע ככל שנוכל ללא עלות".

תמר זעירא, מייסדת פורום 31 יוזמה א-מפלגתית להכפלת מספר הנשים בראש רשויות מקומיות בישראל בשותפות ראשות הרשויות המכהנות, מוסיפה: "בהיסטוריה של ישראל פחות מאחוז מראשי העיר והמועצות לדורותיהם היו נשים. לכן כאשר אישה מתמודדת לתפקיד היא 'לא נראית כמו ראש עיר' - כי ראש העיר תמיד היה גבר. עבור נשים דתיות האתגר כפול, כי מבין הנשים המעטות שכיהנו בתפקיד - מעטות עוד יותר היו דתיות".

לשמחתנו, בשנים האחרונות הציבור נחשף למודלים חדשים ומגוונים מבין ראשות הרשויות המכהנות. אלה מראים כי אין דרך אחת להיראות (ולהיות) ראשת עיר, אלא דרכים רבות, מגוונות וראויות כל אחת בדרכה.

המועמדות הרבות והמגוונות שיתמודדו בבחירות הקרובות הן בשורה של מגוון והזדמנות היסטורית לכניסתן של מנהיגות ראויות ופורצות דרך לפסגת השלטון המקומי בישראל".