"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

עד שחברת אנג'ל לא תתנצל - הציבור החרדי ימשיך במחאה הצרכנית

הציבור החרדי, שלחם פרוס הוא מוצר הצריכה הבסיסי שלו, לא יצא למאבק בעקבות הדרישה לייקרו • העובדה שהוא יוצא כעת למאבק מוכיחה שהרוח חשובה עבורו יותר מהגשם

,עודכן
0השמעה
מאפיית אנג'ל, צילום: מרים צחי

אתמול מצאו לנכון המוחים נגד הרפורמה להפגין מול ביתו של מנהיג הציבור החרדי, יהודי בן 100, הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין. אחד המפגינים שבלט במיוחד לעין היה השר לביטחון הפנים לשעבר, עמר בר־לב, שרק לפני עשרה ימים מונה לתפקיד יו"ר הדירקטוריון של חברת אנג'ל, שטרח גם להעלות תיעוד מתריס מההפגנה לרשת.

אתמול המסר המרכזי בהפגנות לא היה הרפורמה או הכיבוש, לא ההדתה או "סיפורה של שפחה", אלא ערך השוויון והתמקדות בחוק הגיוס. אם נתעלם לרגע מהעובדה ששר הביטחון גלנט מציע מתווה הגיוני ומאוזן, יש תחושה בציבור החרדי שמנהיגי המחאה מנסים להעלותם על מוקד המזבח הציבורי. המגזר החרדי, בניגוד לחלק מנציגיו, סירב פעם אחר פעם להיגרר לפרובוקציות משני צידי המתרס, והקפיד להוריד את הראש ולהימנע מעימותים.

לחמים של מאפיית "אנג'ל",צילום: יונתן זינדל/ פלאש90

כך, בהוראת הרוב המוחלט של הרבנים, לא ראינו את המיינסטרים החרדי משתתף ב"הפגנת המיליון" של הימין, וכך צפינו בתושבי בני ברק מגישים צ'ולנט וחלות למפגינים חילונים מתנגדי רפורמה שהגיעו למחות בעירם. אבל מתברר שלמגזר החרדי נמאס לחלק חלות בחיוך נחמד למי שבאים להפגין נגדו, ואחרי שמתנגדי הרפורמה פגעו לתפיסתם בכבודו של המנהיג החרדי, הם החליטו לא לשתוק עוד.

הנשק הצרכני

הם החליטו להשתמש בכוח הצרכני הגדול שבידם על מנת להעביר את המסר שהם מפסיקים להגיש את הלחי השנייה, ושיש קווים אדומים שהם לא יאפשרו לחצות. אם עבור הציבור החילוני יש נושאים ודמויות שהם "ציפור הנפש", כך פגיעה בכבוד התורה ובתלמידי חכמים עבור הציבור החרדי.

הפגנות אלימות בחיפה - שלושה מוחים נעצרו // קרדיט: מישל דוט קום

לחרם הצטרפה ישיבת מיר, המונה 10,000 תלמידים, אשר אספקת הלחם היומית שלה גדולה יותר מצריכה יומית של כל תל אביב. גם ישיבת חברון הצטרפה לחרם. הכוח הצרכני החרדי גרם בעבר לכמה חברות להתקפל, ובהן שפע שוק, אלקטרה ואל על. עד שחברת אנג'ל לא תתנצל ותצא בהבהרה ברורה, הציבור החרדי ימשיך להשתמש בכוח המחאה הצרכני שלו.

לימוד התורה הוא הערך העליון שלאורו ומכוחו פועלת ליבת החרדיות. גם חרדים מודרניים, שעובדים או משרתים בצה"ל, נושאים עיניים למחזיק "כתר התורה" הרב אדלשטיין. פגיעה ב"ספר תורה" חי כמוה כפגיעה ביסודות, ועל זה הציבור החרדי לא יכול לעבור בשתיקה.

בפברואר השנה מאפיות אנג'ל וברמן עתרו לבג"ץ על מנת להעלות את מחירי הלחם. הציבור החרדי, שלחם פרוס הוא מוצר הצריכה הבסיסי שלו, לא יצא למאבק. העובדה שהוא יוצא כעת למאבק מוכיחה שהרוח חשובה להם יותר מהגשם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מירב סבר

כתבת רווחה

כתבת תחקירים וחברה של 'ישראל היום'. כותבת על נשים, חרדים, ועוולות חברתיות. פרסמה בין היתר את ׳תחקיר הכדורים הפסיכיאטרים' שחשף כי נשים חרדיות המבקשות להתגרש מוצגות כמשוגעות ומוכרחות ליטול כדורים פסיכאטרים. סבר חשפה כוונת המפלגות החרדיות לאפשר לבנות סמינר להיות מטפלות באמנות ללא תואר אקדמי, ואת הנזקים הרבים שנגרמו בשל טיפול כזה. היתה הראשונה שפרסמה תחקיר מקיף על האונס ופשעי המין שביצעו מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר ונתנה במה לנשים שעמלו על תיעוד הזוועות.

כדאילהכיר