הנתונים מאחורי הפשיעה בחברה הערבית: כרבע מהצעירים הערבים לא עובדים

מדו"ח המבקר עולה תמונת מצב לא מעודדת ביחס לצעירים בחברה הערבית בישראל. כ-25% מהגברים הערבים וכ- 34% מהנשים הערביות בגילי 18 – 24 מוגדרים כחסרי מעש, כלומר במצב בו הם אינם לומדים או עובדים, ואין להם הכשרה מקצועית, תעסוקה ופרנסה.

הדו"ח מצא כי לחוסר המעש יש השפעה על רמת הפשיעה על האוכלוסייה הערבית הצעירה, בעיקר בקרב הגברים. בין השנים 2015–2021, גברה הפשיעה בעקביות, ומספר התיקים הפליליים לנפש עלה בכ- 50%. בתרגום למספרים מדובר בגידול של כ- 6,000 תיקים.

לשם השוואה, שיעור חוסר המעש בקרב צעירים יהודים בשנת 2021 נאמד בכ-14% בקרב גברים ובכ-18% בקרב נשים. הפער בשיעור חוסר המעש בין גברים צעירים מהחברה הערבית לזו היהודית גדל בהתמדה מ- 6% בשנת 2015 ל- 11% בסוף שנת 2021.

אחת הסיבות לפער היא שבחברה היהודית יש מסלול טבעי שבו צפוי להשתלב בוגר מערכת החינוך – אם במסגרת צבאית או בלימודי ישבה תורנית. לעומת זאת, במגזר הערבי, אין מסלול מוסדר לבוגרים עם סיום לימודיהם.

מצב חוסר המעש בקרב הצעירים הבדואים חמור עוד יותר, בין היתר בשל נשירה של תלמידים ממסגרות הלימוד. מעבר לפשיעה, חוסר המעש גורם לנטל כלכלי על המשפחה, לעומס על שירותי הרווחה והשירותים הקהילתיים, וכן לירידה בתחושת השייכות החברתית.

לפי משרד מבקר המדינה, אומדן הנזק הפוטנציאלי של התופעה נאמד בכמיליארד שקלים לשנה. "בהיבט הכלכלי, חוסר המעש פוגע בתוצר הלאומי, בצמיחה הכלכלית ובהכנסות המדינה ממיסים וכן גורם לעלייה בהוצאות המדינה על קצבאות", קובע הדוח.

"החלטות ממשלה מהשנים האחרונות הפנו משאבים כספיים רבים לקידום החברה הערבית ולצמצום פערים בינה לבין החברה היהודית. עם זאת, עולה כי מערכת החינוך, שאמורה לצייד את הצעירים בכלים שיסייעו להם להשתלב בשוק התעסוקה ובאקדמיה בבגרותם אינה מקנה להם את המיומנויות הנחוצות לכך. כמו כן, הגופים הממשלתיים הרלוונטיים האמונים על צמצום פערים בקרב צעירים ערבים בני יותר מ-18 אינם פועלים בצורה מיטבית", נכתב.

כמו כן, קובע הדו"ח כי רמת העברית הירודה של צעירים וצעירות המסיימים לימודים במערכת החינוך במגזר הערבי מונעת מהם מלהשתלב באקדמיה בישראל, וכך "רבים מהם הופכים בעל כורחם לחסרי מעש, בעוד שאחרים מוצאים פתרונות באוניברסיטאות ברשות הפלשתינית או טסים ללמוד מעבר לים".