בהשתתפות עשרות שורדי שואה: הטקס המרכזי של מצעד החיים באושוויץ

עשרות שורדי שואה הובילו היום (שלישי) את מצעד החיים מאושוויץ לבירקנאו. המצעד מציין השנה 35 שנים להיווסדו והשתתפו בו אלפים מרחבי העולם. לראשונה מזה שלוש שנים המצעד התקיים במתכונת מלאה עם משלחות מיותר מ-25 מדינות. המצעד עמד בסימן "הגבורה היהודית בשואה ורוח האדם", וציין 80 שנה למרד גטו ורשה. השנה תודלק במצעד גם משואה לזכר יהודי תוניסיה תחת הכיבוש הנאצי.

נשיא איטליה סרג'יו מטרלה, שהשתתף במצעד דיבר בטקס שנערך בסיום באושוויץ: "התכנסנו כאן היום כדי לזכור ולחלוק כבוד למיליוני הקורבנות של המשטר הנאצי צמא הדם, שפשעיו הנוראיים נגד האנושות התאפשרו בגלל שיתוף הפעולה של מנהיגים אירופאיים פשיסטיים, אשר הסגירו את אזרחיהם שלהם לידי הנאצים האכזריים.
פשעים אלה לעולם לא יישכחו ולא ייסלחו.

"במחנות הנאצים, בנוסף למיליוני יהודים, גם אסירים פוליטיים, בעלי מוגבלויות ולהט"ב מצאו את מותם בתאי הגזים או בעקבות תנאים של קור קיצוני, תשישות, רעב ומחלות או אפילו כקורבנות של ניסויים מדעיים נפשעים. 

"היום, יותר מתמיד, כשדיונים וויכוחים שהרעילו את שנות ה-30 של המאה הקודמת צצים מחדש בזמן שרוסיה תוקפת באכזריות לא אנושית את אוקראינה, זכרון השואה עומד כתזכורת נצחית שאסור להתעלם ממנה".

משואה מספר 5 הדליקה מרים אדלסון: בשבת הראשונה לאחר שיחרור ברגן-בלזן, נשמעו קולות יהודיים רמים: תחילה, הם שרו את "התקווה", ולאחר מכן נשמע הרב של צבא בריטניה קורא, "עם ישראל חי! בני ישראל יחיו גם יחיו!". כהבטחה להמשך חייו של עם ישראל לדורות רבים שיקומו מן האפר. לדברים המלאים. 

שר החינוך יואב קיש: "כאן, בבירקנאו, הנני עומד היום כשר החינוך של מדינת ישראל. יחד עם כולכם, משתתפי מצעד החיים, צעדתי היום מאושוויץ לבירקנאו, צעדתי וזכרתי את אחינו ואחיותינו שעונו, נרצחו ונשרפו חיים, כאן על האדמה המקוללת הזאת. אני ניצב כאן ומצדיע לניצולי השואה, אלה שזוועות השואה צרובים בבשרם ובנשמתם. רבים מהם כבר אינם בינינו. רבים מהשורדים הצליחו, למרות הכל, לקום מאפר ולבנות חיים חדשים לאחר המלחמה, ואף להקים משפחה, אולם לא שכחו מה שעבר עליהם. אני מצדיע לגיבורים היהודים שלחמו בנאצים ובעוזריהם. אחד מאלה הינו סבי, בריגדיר פרידריק הרמן קיש זכרו לברכה.

"מעולם לא פגשתי את סבי. הוא היה חייל ולוחם בצבא הבריטי. הוא לחם במלחמת העולם הראשונה וב- 1919 נטל חלק בוועידת השלום של המעצמות בוורסאי כנציג הצבא הבריטי. הוא עלה לארץ ישראל והיה אחד המנהיגים של הישוב היהודי לפני קום המדינה.

"במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא שב והתגייס לצבא הבריטי והיה קצין ההנדסה הראשי של החיל הארמיה השמינית תחת גנרל מונטגומרי. סבי היה תת אלוף (בריגדיר גנרל), היהודי בעל הדרגה הגבוהה ביותר בצבא הבריטי. הוא נלחם בקרב אל עלמיין, שהיווה נקודת תפנית במערכה בצפון אפריקה. הוא נאבק על מנת למנוע מהנאצים להמשיך להתקדם עמוק לתוך אפריקה הצפונית ומשם לארץ ישראל. בינואר 1943 התקדמו הכוחות הבריטים, וליד טריפולי גילו את מחנה הריכוז ג'אדו, בו ריכזו הגרמנים את יהודי לוב על מנת להשמידם.

"סבי שחרר את היהודים ממחנה הריכוז, והציג את עצמו בפני ניצולי המחנה כלוחם יהודי. נפלה בחלקו הזכות להיות זה ששחרר אותם לחופשי. בעיני, זהו ההישג המסמל יותר מכל את המעבר מחושך לאור, משואה לתקומה. זהו ההישג של סבי בו אני הכי גאה. סבי נהרג בגיל 55 בוואדי עקארית, כששני מוקשים התפוצצו לרגליו. הוא נקבר בבית קברות צבאי בתוניס, סמוך למקום בו נהרג.

"סבי, בריגדיר קיש, הקריב את חייו למען העם היהודי. היום אני כאן על מנת לייצג את ממשלת ישראל, ובני אייל, שאף הוא נוכח כאן, צעד היום על מנת לייצג את הנוער הישראלי. עם ישראל חי!

"מדינת ישראל חוגגת 75 שנות עצמאות. מדינה שעדיין נאבקת על קיומה, אך יחד עם זאת מהווה בית לעם היהודי. מדינה חזקה, מוצלחת ומשגשגת, מדינה שיש לה את אחד הצבאות מהמובילים בעולם, וכל זאת על מנת להבטיח כי לעולם לא תתרחש שואה נוספת. מדינה שזוכרת הנספים ומעבירה הלאה את מורשת זיכרון השואה. לעולם אל לנו לשכוח".

"לא יודעים מספיק על הגבורה"

בין המשתתפים במצעד גם הסופרת והמשוררת הלינה בירנבאום, ילידת ורשה שגדלה כילדה בגטו, ועברה שם את המרד בבונקר, עד שגורשה למיידנק ומשם לאושוויץ. "לישראל היום", היא מספרת: "עברתי את השואה ממש, בכול החוזק שלה". במצעד משתתפים גם נכדיהם של לוחמי המחתרת היהודית איל צוקרמן נכדתם של מפקדי הארגון היהודי הלוחם צביה לובטקין ואנטק צוקרמן, וניר יערי נכדה של הלוחמת בלה יערי.

"השנה היא שנה מיוחדת בה מציינים מספר אירועים משמעותיים: 80 שנה למרד גטו ורשה, 75 שנה למדינת ישראל ו-35 שנה למצעד החיים", אמר ד"ר שמואל רוזנמן, יו"ר מצעד החיים. "השנה אנו נותנים במה לגבורה היהודית בשואה. במשך שנים הוצגו היהודים כקורבן בלבד, שהלך כצאן לטבח. צעירים בישראל וברחבי העולם היהודי לא יודעים מספיק על מעשי הגבורה הרבים שביצעו מאות ואלפי יהודים במהלך השואה, וכארגון חינוך בינלאומי תפקידנו לתת על כך דגש".

שר החינוך יואב קיש שנוכח במצעד אמר ל"ישראל היום": "בשבילי זאת פעם ראשונה שאני מגיע לכאן, זו חוויה לא פשוטה. הייתה לי הזדמנות במהלך שירותי הצבאי להגיע, אך באותה תקופה הרגשתי שזה קשה לי ולא הגעתי. גם היום זה מאוד קשה מצד אחד, אך מצד שני אני חושב שהנוכחות שלנו גם ברמה האישית וגם ברמה הכללית היא משמעותית מאוד".

"להיות כאן פיזית, זה אחד הדברים שהכי קשה להתמודד איתם. להבין את האסון הנורא שעבר עלינו כיהודים, איך הנאצים תכננו לכולנו פתרון סופי - לא משנה במה אתה מאמין כיהודי היה לך מבחינתם פתרון אחד ואת זה אסור לנו לשכוח. יש לנו דגל אחד, עם אחד ויש לנו גם את מדינת ישראל".

את המצעד מובילים השנה 40 שורדי שואה מישראל ומהעולם; שר החינוך יואב קיש, יושבת ראש קק"ל יפעת עובדיה לוסקי; בני הדור השלישי לשורדי שואה מאושוויץ ומטוניסיה, איריס וחיים טייב שידליקו לראשונה בטקס לפיד שיוקדש לשואת יהדות צפון אפריקה; איש העסקים היהודי-אמריקני רוברט קראפט והפילנטרופית מרים אדלסון; שגריר ארה״ב בישראל טום ניידס ושגריר ארה״ב לשעבר דיוויד פרידמן, הפילנתרופים מתי כוכבי ואיתן נישלוס אשר תרמו תרומה משמעותית לשיקום נעלי הילדים שנרצחו באושוויץ-בירקנאו. כל אלו יובילו את המצעד כשמאחוריהם אלפי בני נוער מרחבי העולם. הזמר עברי לידר יופיע בטקס המרכזי בבירקנאו.

שורדי השואה נוספים שהגיעו מישראל: שורדת השואה, האמנית שושנה טריסטר, שנולדה ב1935 בעיר חודורוב בפולין, הייתה בת 4 כשנסעה עם הוריה ואחיה לבקר משפחה בעיר לבוב שבפולין, ושם תפסה אותם השואה. זכרונותיה מהגטו, האקציות והמחבוא ב"קבר" מתחת לאסם מתוארים רבות ביצירות האמנות של שוש. במשך שנים רבות שמרה שוש את סיפורה בסוד, על פניו חיה חיים רגילים, "מה שאני מספרת זה רק מעט מהדברים הנוראיים שעברתי", הוסיפה. "שרדנו בצורה בלתי אפשרית וכמה חודשים אחרי המלחמה עמדנו על הרגליים, אבל בפנים הכל כואב וחולה, וזה ככה עד היום".

כמו כן, לוקח חלק שורד השואה אריה פינסקר, שנולד בהונגריה ב-1930, והיה בן 9 כשפרצה מלחמת העולם השנייה. אריה היה אסיר במחנה בירקנאו והיה בין הילדים הבודדים ששרדו את הניסויים האכזריים שעשו עליו הנאצים. לאחר המלחמה עלה אריה לישראל יחד עם שני אחיו ששרדו את המלחמה. אריה התגייס ללחימה במלחמת העצמאות ועם שחרורו מהצבא בשנת 1949 היה ממייסדי מושב היוגב. אריה נישא לזהבה ולהם שלושה ילדים, ונכדים ונינים. שימש כ-75 פעמים כאיש עדות בפולין באושוויץ.