"דרך חווייתית": זה המיזם הייחודי שינגיש את סיפורי השואה עבור התלמידים

איך מצליחים כיום ללכוד את תשומת הלב של בני נוער בישראל כדי לדבר איתם על השואה? כדי להשיב על שאלה זו צוערי קורס קציני מודיעין יצרו קשר עם עמותת חסדי נעמי וביקשו להקדיש זמן לפיתוח יוזמה, ש"תדבר אל הדור הצעיר בשפה שלהם".

בשיתוף עם הכנסת הועברו לצוערים דפי העדות של שורדת השואה טובה פדר, כדי שיפתחו צ'ט־GPT המבוסס על בינה מלאכותית שיוקדש לסיפורה המרתק של מי ששרדה את התופת כנגד כל הסיכויים.

ב־16 באפריל, יומיים לפני יום השואה, יתקיים במשכן טקס "זיכרון בסלון בכנסת", ובמהלכו תחשוף פדר, שהיתה רק בת 4 כאשר התחוללה השואה, כיצד הצליחה לשרוד כנגד כל הסיכויים. את סיפורה היא תציג לחברי כנסת ולמאות צעירים ובני נוער, שיגיעו לאירוע זיכרון מרגש במיוחד.

"אני זוכרת שהיינו במקלט בתחילת המלחמה", מספרת פדר. "אבא שלי ברח, ואנחנו עברנו לביתה של סבתא בלודז'. אחרי שבועיים נכנס אלינו אדם בבגד קרוע ועם עיניים מפוחדות. כולנו הסתכלנו עליו וניסינו להבין מי זה, ואז הבנתי שזה אבא. התנפלנו עליו. ככה זכרנו את תחילת המלחמה".

פדר, בת למשפחה מחסידות גור, מאמינה שסיפור הישרדותה הוא נס משמיים והשגחה עליונה. במהלך השואה מבריח היה צריך להעביר אותה ואת אחיה בן ה־3 לבודפשט, אך הוא קיבל רגליים קרות והשאיר את שני הילדים לבדם בחצר בית מדרש. "מצאתי בחורה שמצאה חן בעיניי ודיברה גרמנית. היות שידעתי קצת את השפה, ניגשתי אליה ושאלתי אותה בגרמנית היכן בית הכנסת. האישה הזו, מתברר, היתה יהודייה. היא הכניסה אותנו לבית יתומים. היינו מתחת לרדאר חודשים ארוכים".

בהמשך הגיעו ילדי משפחת פדר לבודפשט, אבל אז הגרמנים כבשו את העיר. הם נמלטו, ולאחר זמן מה חזרו לבירת רומניה ברכבת. "נסענו בקרון של הקצונה הגרמנית, כיוון שמי שלקחה אותנו היתה כביכול אלמנה של קצין גרמני, ואנחנו היינו כביכול ילדיה. באחת התחנות עלתה קבוצה של קצינים, ובראשה לא אחר מאשר רב המרצחים אדולף אייכמן. לא ידעתי את זה, לא הבנתי מי הוא בכלל, פחדתי. שכבתי יחד עם אחותי כשראשי מופנה אל הקיר. כאשר הם נכנסו, ה'אמא' אמרה להם שהילדות מאוד עייפות וצריכות לישון. אייכמן ליטף את פניי כשחשב שאני יתומה גרמנייה".

"ניתנה לנו זכות מיוחדת"

הקצינים החדשים של אגף המודיעין קיבלו באמצעות הכנסת שעות רבות של דפי עדות שאותם העבירה פדר ליד ושם, ובמהלך מרתון פיתוח החלו לייצר את אפליקציית הצ'ט. "אנחנו, כקבוצה של קצינים צעירים באמ"ן, מרגישים שניתנה לנו זכות לפתח דבר מיוחד שכזה. חיפשנו דרך לספר את הסיפור של שורדי השואה בדרך אינטראקטיבית, מעניינת ועכשווית, שתגרום לאדם שנמצא מול הצ'ט לרצות לקרוא עוד ועוד על סיפורו האישי של שורד השואה", אמרו.

בעקבות הצלחת הפרויקט פנו אנשי הכנסת למשרד החינוך בבקשה לחשוף את היוזמה בפני תלמידי ישראל, ובמשרד נעתרו לבקשה בשמחה.

סרן ר', מפקדת הקורס שהובילה את הפיתוח מול הכנסת והעמותה: "זכות גדולה לפקד על קורס קציני הסייבר של אמ"ן עם צוערים וצוערות מוכשרים ואיכותיים".

סא"ל י', ראש ענף מפקדים במערך ההדרכה של אגף המודיעין: "הפרויקט 'צ'ט עם טובה' הוא דוגמה למיזם המתאפיין ביצירתיות, בחדשנות, בסטנדרט ביצוע גבוה ובמודעות חברתית - בדיוק התכונות שאנו רואים כהכרחיות לקצינים באגף המודיעין בכלל וביחידות הטכנולוגיות בפרט".

יו"ר עמותת חסדי נעמי, הרב יוסף כהן: "חסדי נעמי תומכת ביותר מ־100 אלף ישראלים, ובהם אלפי שורדי שואה. אנו מודים לצוערי 8200 על פיתוח הצ'ט־GPT של זיכרונות השואה הראשון בעולם למערך ההדרכה בצה"ל, לכנסת, למשרד החינוך ולכל השותפים".

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה: "בפעם הראשונה אי־פעם נבקש מהתלמידות ומהתלמידים בישראל להשתמש בנייד בזמן הלימודים כדי 'להתכתב' עם טובה וללמוד את סיפור חייה ברוח התקופה ובדרך חווייתית".