עולם הספרות העברית מבכה את לכתו של מאיר שלו, סופר ופובליציסט שהלך לעולמו היום (שלישי), ערב חג שני של פסח, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. בן 74 היה שלו במותו.
שלו היה ענק של הספרות הישראלית ויזכר בזכות ספריו "ביתו שבמדבר", "יונה ונער", "רומן רוסי", "עשו" ועוד רבים אחרים. ספריו הומחזו למחזות ולסרטים ותורגמו ליותר מ-20 שפות שונות.
שלו נולד במושב נהלל אך מילדותו המוקדמת גדל ולמד בירושלים. אחרי שירות צבאי בסיירת גולני ותקופה שבה שימש נהג אמבולנס, הוא בשלים תואר ראשון בפסיכולוגיה (באוניברסיטה העברית) והחל את דרכו ככותב דווקא בעיתונות. שלו התפרסם לראשונה בשלהי שנות השבעים כשהחל להגיש בטלוויזיה (שהייתה אז ערוץ בודד בלבד) פינת ביקורת עיתונות שזכתה לפופולריות רבה, וכן פינות היתוליות במסגרת תוכניות תרבות כמו ״עלי כותרת״ – שבהן עשה שימוש בידע המופלג שלו בלשון העברית ובמקורות. הקריירה הטלוויזיונית שלו כללה גם תקופה שבה הנחה את תוכנית האירוח המרכזית של ימי שישי בערב ״שעה טובה״.
לרומנים הגדולים של שלו, שקנו לו מעמד של סופר מצליח ונחשב, קדמו הספרים ״משכב לצים״ (שאיגד מעשיות היתוליות בחרוזים ארוטיים) ו״תנ״ך עכשיו״ (שכלל מאמרי פרשנות אישיים על סיפורי התנ״ך, בגוון משעשע). עם צאתו לאור בשנת 1988 של ״רומן רוסי״, הרומן הראשון של שלו – העוסק בקורותיהם של דורות מספר במשפחת איכרים מן העלייה השנייה במושב בעמק יזרעאל – הפך שלו לאחד הסופרים המצליחים בארץ. רומן הביכורים הזה נמכר במאות אלפי עותקים, תורגם לעשות שפות ונכלל עד היום ברשימות הספרים הנקראים ביותר בעברית. גם הרומנים הבאים של שלו, וביניהם ״עשו״ (משנת 1991) – המתאר את קורותיה של משפחת אופים ירושלמית ובניה התאומים יעקב ועשו; ״כימים אחדים״ (משנת 1994) – המוקדש לסיפור אהבה משולש המתקיים בימים של טרום מדינה בישוב בעמק יזרעאל; ״יונה ונער״ (משנת 2006) – הקושר סיפור של ילדות ירושלמית עם סיפור אהבה מימי מלחמת העצמאות , היו כולם לרבי מכר, כמו גם ספרי הילדים הרבים שכתב ובהם להיטים כמו ״אבא עושה בושות״, ״הכינה נחמה״, ״איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבב הרומני״ ו״קרמר החתול״. בנוסף לכתיבה הספרותית, שלו פרסם במשך שנים טור קבוע בגיליון יום השישי של העיתון ״ידיעות אחרונות״, שהוקדש לביקורת פוליטית חברתית.
שלו זכה גם בשורה ארוכה של פרסים ובהן פרס ברנשטיין, פרס ברנר, פרס ניומן ומגוון של דוקטורטים לשם כבוד. בשנת 2019, כשהוענק לו תואר הכבוד מטעם האוניברסיטה העברית אמר שלו, בין השאר, ״בקהל יושבים פרופסורים ודוקטורים ופרופסוריות ודוקטוריות... אני גאה בקרבתי אליהם... מייצגים חופש ושוויון וחתירה אל האמת והרבה ספקנות – כל מה שמפחיד את הפוליטיקאים...״.
מאיר שלו היה בנו של המשורר יצחק שלו, אחיינו של מבקר הספרות והמסאי מרדכי שלו ובן דודם של הסופרים צרויה שלו וענר שלו.
"שורה של נכסי צאן ברזל"
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לסופר וכתב ״כמה מצער שלא נחוש עוד את הציפייה הדרוכה לעוד ספר חדש של מאיר שלו, שייצא לאור וישנו את חיינו, יהפוך אותם לעשירים יותר, מלאים יותר. כמה עצוב שלא נזכה לחגוג עמו, יליד תש"ח, את יום העצמאות הקרוב. עם פטירתו של מאיר שלו, נותרו מדינת ישראל וארץ ישראל כשהן חסרות את אחד מאוהביהן הגדולים ביותר. הוא היה איש אשר רוח בו, שקרקע המולדת וקורותינו כחברה, כעם וכאומה, פיעמו בכל אחת ממילותיו".
"החיבור העמוק שלו למורשת ישראל מזה, ולנימיהן הרגישים ביותר של הציונות והישראליות המתחדשת מזה, היו תשתית מפוארת לשורה של נכסי צאן ברזל שיוותרו בידינו לעד, כמצבת נצח לפועלו. הוא גרם לכולנו לאהוב את נופי ילדותו האנושיים והפיזיים, עליהם כתב בכישרון כה רב. לאהוב את השפה העברית, את התנ"ך, וכמובן – אותנו, את העם בישראל. יהי זכרו ברוך", כתב הנשיא.
שר התרבות מיקי זהר כתב: "הצטערתי לשמוע על פטירתו של הסופר מאיר שלו. מאיר ז"ל אמן המילים וסופר בחסד עליון. יצירותיו וספריו הרבים מהווים חלק בלתי נפרד מארון הספרים הישראלי ויחקקו לעד בתרבות הישראלית. יהי זכרו ברוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו