"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סמל המחאה: השפחות הגיעו גם ליבנה - וזה לא "דיכוי דמיוני"

מצעד השפחות הוא סמלי לא פחות מדגלי ישראל, והנשים זכו לסיקור בינלאומי ולרוח גבית ממחברת הספר • בעוד שבתל אביב הן מתקבלות באהדה, ביבנה השליכו עליהן ביצים • המחאה הזו מתרחשת קצת יותר מ־24 שעות לאחר רצח דריה לייטל בחיפה, בזמן שהממשלה דוחה דיונים בנושא

, עודכן
0השמעה
מייצג השפחות. הפך לסמל המחאה , לירון מולדובן
מייצג השפחות. הפך לסמל המחאה, צילום: לירון מולדובן

בשעה 18:15 רחבת היכל התרבות ביבנה ריקה. נשים שהתנדבו לצעוד במצעד השפחות מתחילות להתאסף. "כל אחת בוחרת בת זוג ומעכשיו אנחנו אחיות ושומרות אחת על השנייה עד הסוף", מתדרכת ליטל רוזנטל, ממארגנות ההפגנה. "גם אם צועקים לכן 'ז**ה, ש****ה, תש****י' - אתן לא מגיבות. זה לא מעניין אתכן. לא פותחים את הפה".

ההפגנהנגד הרפורמה במרכז חורב בחיפה, צילום: עומר מוזר

מצעד השפחות הפך לסמל המחאה לא פחות מדגלי ישראל. הנשים זכו גם לסיקור בינלאומי ולרוח גבית ממרגרט אטווד, מחברת הספר "סיפורה של שפחה", שפרסמה בסוף השבוע את סרטון המפגינות מתל אביב וכתבה "מדהים".

מפגיני הימין בקפלן עם שלטים של "שמאלנים בוגדים", צילום: איי.אף.פי

אבל בעוד שבתל אביב הן מתקבלות באהדה, ביבנה השליכו עליהן ביצים בשבוע שעבר וקראו קריאות גנאי כמו "גויה, שתישרפי". השבוע אייל, אבא של ליטל, הגיע ללוות ולשמור. "בפעם הקודמת אנשים באו ותקפו, אז באתי להשגיח. אחרת הייתי הולך להפגין באשדוד", הוא אומר.

"כל המיעוטים ייפגעו"

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן כינתה ביום חמישי את המפגינות באדום "נשים שנלחמות בדיכוי דמיוני ושמתענגות על תחושת רדיפה לא קיימת". רותי, אחת הנשים בגלימות האדומות, עונה לה: "חייתי בדיקטטורה בארגנטינה, עליתי לישראל ב־1977 ולא אתן לזה לקרות פה. זה לא דיכוי דמיוני, כל המיעוטים ייפגעו פה אם יהיה כוח בלתי מוגבל בידי הממשלה". מפגינה אחרת מוסיפה: "שתבוא למקלטים לנשים מוכות ולמשרדי ממשלה ששם לא רואים נשים ותראה שהדיכוי קיים".

דריה לייטל - הנרצחת בחיפה, צילום: באדיבות המשפחה

המחאה הזו מתרחשת בימים מתוחים - קצת יותר מ־24 שעות לאחר רצח דריה לייטל בחיפה, בזמן שהממשלה דוחה דיון חשוב בנושא האיזוק האלקטרוני. בהפגנה בתל אביב עולה לבמה אליענה חיוט בת ה־13, שנמנע ממנה לשיר בתחילת השבוע בטקס במועצה בגלל אדם חרדי.

20 ק"מ מיבנה אנחנו עוברים לאשדוד, שם גם מתרחשת הפגנת נגד של התנועה הימנית "אם תרצו". לירז רז הגיעה מתל אביב כדי לתגבר את המפגינים מאשדוד. "אני בת העיר, ואמא שלי ממארגני ההפגנות כאן", היא מספרת, בזמן שלפיד על הבמה אומר: "חשבו שהמחאה תיעלם. לא עלה בדעתם שזה יגיע לאשדוד ולבאר שבע".

רק כיכר רחבה והרבה מאוד שוטרים חוצצים בין תומכי ומתנגדי הרפורמה המשפטית. בשני הצדדים מניפים דגלי ישראל, אבל בצד של תומכי הרפורמה קוראים "העם דורש רפורמה משפטית" ומניפים שלטים עם הכיתובים "רוצים רפורמה עכשיו" ו"אנחנו הרוב ואנחנו מחליטים".

חיים, מפגין תומך הרפורמה, מנסה להרגיע: "לא תהיה מלחמת אחים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר